הנוער יחנך אותנו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
נעמי שמר כתבה פעם שיר מקסים על היאחזות הנח"ל בסיני. היא ממש לא האמינה לעיניה, כשפתאום פגשה את ארץ ישראל הישנה והיפהפיה והנשכחת, והיא – הארץ ההיא – כמו הושיטה את ידה, כדי לתת ולא כדי לקחת. המשוררת הלאומית ממש שפשפה שם את עיניה, וכמוה גם כותב שורות אלו, בפגישת ידידי רשת החינוך הטכנולוגי-מדעי אורט, שנערכה לאחרונה בבית הספר אורט "סינגאלובסקי" בתל אביב.

המשתתפים באירוע זכו לפגוש מספר נערים ונערות, תלמידי תיכון שהשאירו את כולנו עם טעם של פעם, ועם תקוה לעתיד טוב יותר. טל ומתן היו שם, תלמידי י"א, שוחרים במגמה מדעית הנדסית באורט מעלה אדומים. הם עסוקים בימים אלה בפרויקט בקרת הכוון ללוין הישראלי, שישוגר בשנת 2009. כן, קראתם נכון, זהו הפרויקט. ובנוסף הם מחויבים לתרומה לקהילה בדרכים שונות. ודרך אגב, בכל בוקר מניפים אצלם בבית הספר את דגל ישראל, ומדברים על ערכים או על מורשת ישראל.

וגם אורטל וארתור היו שם, תלמידי כיתה י"א באורט "הבונים" בת-ים. הפרויקט שלהם הוא בתחום רובוטיקה והם בונים בימים אלה רובוט לומד, המבוסס על רשת עצבית. לאחר מחקר שוק, הם החליטו להתרכז בעיקר באפליקציות רפואיות. אורטל הגיעה לישראל מאתיופיה בבטן אימה, במבצע "משה". ארתור עלה מאוקראינה בגיל שלוש. שניהם רואים את עצמם ממשיכים להתפתח בעתיד בתחומי המדע וההנדסה. אורטל חולמת לחזור יום אחד כשליחת מדינת ישראל לאתיופיה.

כתבתי כבר בעבר, בעיתון מכובד זה, על העננה המרחפת על עתיד ההיי-טק שלנו. על כך שההצלחות של השנים האחרונות נוצרו על ידי מי שחונך כאן לפני שני עשורים או יותר. ועל האיום האסטרטגי הטמון במערכת החינוך הכושלת, איום שעלול להחריב לא רק את השגי ההיי-טק שלנו, אלא להוות סכנה אמיתית לעצם קיומנו.

אבל מפגש כזה של ידידי אורט הצליח ליצור אפילו אצלי, פסימיסט מושבע בכל הקשור לחינוך אצלנו, רגעים של אופטימיות. האנשים האלה, מנהלי חברות ומוסדות פיננסיים, ומבכירי התעשיינים התכנסו שם כפי שהם עושים מדי פעם, בהתנדבות כמובן, כדי לדון ביחד עם הנהלת אורט בעתיד החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל. יומרני מדי, אולי תגידו, אבל במדינה שבה החינוך הציבורי הוא פשוט כישלון צורב ומחפיר, לא נותרה הברירה בידי מי שאיכפת להם, אלא להפגין אחריות ולצאת ביוזמות עצמאיות.

הפערים בין ישראל לבין העולם הנאור הולכים ונפערים. כלכלת המידע והחינוך הטכנולוגי הוכרזו כיעד אסטרטגי של האיחוד האירופאי. מדינות כמו סין והודו השכילו ליצור מהפיכת מידע מדהימה והפכו לכוח ייצור שנתי של מאות אלפי מדענים ומהנדסים. ושכנינו במזרח התיכון מתחילים להבין את הפוטנציאל העצום הטמון בחינוך הטכנולוגי. ומול כל אלה הרי שבמדינת ישראל חל קיצוץ דרסטי בתקציבי החינוך הטכנולוגי בשנים האחרונות. גאוני מערכת החינוך שלנו ממשיכים לדרדר את מערכת החינוך בכלל, ואת החינוך הטכנולוגי בפרט אל בינוניות עגומה, אם לא על עברי פי פחת.

ובנוסף, מי שמדבר עם מנהלי בתי ספר יודע עד כמה קשה למצוא מורים למתמטיקה ולמדעים, לכל הכיתות ולכל הרמות. תופעה לא מפתיעה כלל, לאור הדרדרות מערכת החינוך, והשחיקה המתמדת במעמד המורים, הנגררת לאורך שנים רבות של ניהול רשלני וציני של מערכת החינוך בישראל. ושוב, בעוד העולם הנאור מתקדם סביבנו, הנה אנחנו במו ידינו, כורתים את אחד הענפים היותר משמעותיים לעתידנו.

ולכן היה כל כך מעודד לראות את החבר'ה הצעירים הללו של אורט, חדורי מוטיבציה ואמונה בדרכם. התלמידים האלה, שלומדים היום בסביבה מאתגרת ותומכת, המתעלה בעשרות מונים מעל הבינוניות העלובה של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, הם ושכמותם הינם עתיד ההיי-טק שלנו וגם עתיד המדינה. כמו שאמרה נעמי שמר:
"המון דברים יפים ראו עיני, המון דברים יפים, שבגללם רציתי לחבק שם את כולם."

(פורסם ב"גלובס" – 2 מרץ 2008)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. מחמם את הלב. גם לראות את ההתגייסות והתרומה וגם את כור ההיתוך במיטבו. השאלה, איך מגדילים את מעגל הנהנים מהשפע ומגיעים (ונוגעים) ליותר ילדים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.