תילי תילים של טורי פרשנות נכתבו בימים האחרונים סביב רכישת אתר הבלוגים הניו-יורקי טמבלר על ידי יאהו תמורת 1.1 מיליארד דולר. כמו במקרים רבים בעבר, גם הפעם מתקשים הפרשנים לנמק במונחים כלכליים את מחיר העיסקה.
כיצד קובעים את מחירו של אתר בן שש שנים, שהתוכן המוצג בו נוצר כולו על ידי המשתמשים בו, ואינו מייצר הכנסות? כמה שווים 217 מליון משתמשים (בחודש האחרון), 108 מליון בלוגים (נכון לשבוע הזה) ו 50.9 מליארד פוסטים שפורסמו באתר עד היום?
ובכן, אם תשאלו את מאריסה מאייר, המנכ"לית הנמרצת של יאהו, כל אלה שווים הרבה מאוד. במיוחד אם את מנסה להציל חברה שתדמיתה כנסיכת האינטרנט הזוהרת של סוף שנות התשעים הלכה והתעמעמה בשנים האחרונות ואת נקראת לשם על ידי בעלי המניות והדירקטוריון בכדי להחזיר איכשהו עטרה ליושנה. תוך פחות משנה בתפקיד המנכ"לית ביצעה מאייר אחת עשרה רכישות שנועדו להחזיר את יאהו אל קידמת הבימה של עולם התוכן הדיגיטלי. אם לסכם את הרכישות של יאהו תחת מאריסה מאייר במשפט אחד, נראה שהיא מנסה להפוך את החברה למקום שבו אנשים צעירים מייצרים תוכן שהחברים שלהם אוהבים לצרוך והיא מאפשרת למליוני משתמשיה להגיע אל התוכן הזה בקלות ובאמצעות כל מסך אפשרי.
תג המחיר של טמבלר, הרכישה האחרונה והיקרה ביותר של מאייר, נקבע בזכות המשתמשים הנאמנים של האתר הזה. משמעות המחיר של 1.1 מיליארד דולר היא, שיאהו משלמת בערך שני סנט לכל פוסט שפורסם אי פעם בטמבלר, כעשרה דולר לכל בלוג שמתארח באתר או כחמישה דולר לכל משתמש.
כשמסתכלים על המחירים האלה, פתאום העיסקה לא נראית כל כך מופרכת. שהרי מי יודע מה ערכו האמיתי של משתמש בעולם הדיגיטלי החדש? כבר ראינו עיסקאות שתימחרו משתמשים במחירים גבוהים יותר מהמחיר הנקוב בעיסקה הזו. קשה להעריך היום האם הרכישה הזו תוכיח עצמה כרכישה מוצלחת עבור יאהו ובעלי המניות שלה.
אבל, כמו שכתבנו כאן כבר בעבר מספר פעמים בהקשר של מגה עיסקאות אחרות, החדשות הטובות עבור מאריסה מאייר ואנשיה הן, שאם חלילה יהיו תוצאות העיסקה הזו בטווח הארוך מאכזבות, זה לא ישנה שום דבר עבורם. אף אחד לא ידרוש מהם לשאת באחריות אישית לביזבוז הנוראי, איש לא יידרש לתת את הדין על הכישלון. זה קרה כבר במספיק מקרים אחרים וזה יקרה גם הפעם.
לטובת מאות מליוני המשתמשים של טמבלר, ש 108 מליון הבלוגים שלהם קיבעו את הערך הפנטסטי של רכישת החברה, נקווה שהרכישה הזו תהווה חיזוק משמעותי לפלטפורמת התוכן המרשימה אותה הם יצרו במו ידיהם ולא תחילת הסוף של הסיפור הניו יורקי המקסים הזה.
…
(פורסם ב"גלובס" – 22 מאי 2013)
