אתמול לפנות ערב יצאה ההודעה הרשמית: עיסקת הרכישה של וויז על ידי גוגל היא כבר עובדה מוגמרת. בניסוח קצר ולא יותר מדי חגיגי הודיעו בו זמנית גוגל ווויז על אחת העיסקאות המפוארות ביותר שידע ההיי-טק הישראלי אי פעם.
העיסקה הזו היא ציון דרך משמעותי ביותר בהסטוריה של ההיי-טק המקומי ועוד ידובר בה רבות. ברכות חמות מגיעות ליזמי החברה, מנהליה, העובדים בה והמשקיעים שלה. הם כולם תרמו להתרוממות הרוח הנושבת היום מאומת הסטארט-אפ.
יש עוד זווית מעניינת לסיפור הזה, שעדיין לא נידונה מספיק בשלל הפרשנויות סביבו: חרושת השמועות. העיסקה הזו התאפיינה במסכת הדלפות רצופות ועקביות, שנמשכו הרבה זמן וייתכן שצריך להתייחס אליהן כקמפיין מתוכנן ומנוהל היטב.
הדיווחים על הרכישה הצפויה התרוצצו בערוצי מדיה שונים חודשים רבים. לעיתים נראה היה שניזונו ממקורות עלומים שהדליפו מתוך חדרי הדיונים שבהם התקיימו השיחות הרגישות ביותר; או לחילופין נבעו מפרי מוחם היצירתי של "מקורבים", שמצאו לנכון לחמם את השטח מסביב לחברת הסטארט-אפ וויז, נסיכת ההיי-טק הישראלי. מה מניע אדם כלשהו להדליף סיפור כל כך רגיש ולחשוף אותו קבל עם ועדה? האם המוטיבציה היא לחבל בעיסקה הנרקמת, כשכל הדלפה עלולה להרחיק את הקונה הפוטנציאלי משולחן המשא ומתן? ואולי להיפך?
בנקאי השקעות אמריקאי העלה בפניי השבוע השערה די מקורית בנועזותה: אולי השמועות סביב עיסקת גוגל-וויז היו בכלל הדלפות יזומות, שנועדו להעלות את שווי העיסקה על ידי יצירת תחרות בין הרוכשים הפוטנציאליים?
בעסקאות מסוג זה מקובל שהרוכש העתידי מחתים את החברה המועמדת לרכישה על הסכמי סודיות ובלעדיות, המאפשרים לרוכש לבצע בדיקות נאותות מתוך ידיעה, שאם ירצה העיסקה היא שלו. בעולם של תככים ומזימות, החברה המועמדת לרכישה, רוצה לבדוק עיסקאות טובות יותר אבל אינה יכולה לעשות זאת בגלל המגבלות אליהן כבלה את עצמה. לכן היא מדליפה ידיעה כזו או אחרת, שמאותתת לרוכשים פוטנציאליים אחרים לגבי מה שמתרחש כרגע בחדרי המשא ומתן.
לפי התיאוריה הנפתולית הזו שפיתח הבנקאי, וויז פיזרה שמועות על רכישה אפשרית של אפל, הצליחה לעניין את פייסבוק ולבסוף הדליפה את העיסקה האפשרית המתרקמת לעיתונות בכדי ליצור תחרות עם גוגל. ואם תרצו – ניתן להניח בדיוק להיפך: אפל הביעה עניין לרכוש את וויז, מישהו החליט לחבל בעיסקה והדליף אותה לעיתונות. מעז יצא מתוק כי זה הביא את פייסבוק לשולחן המשא ומתן ואז המדליף העוין שלנו ניסה שנית לחבל בעיסקה. אבל גם הפעם, ההדלפה גרמה לתוצאה טובה יותר בכך, שלמעשה קירבה את גוגל אל העיסקה המתחממת.
כך או כך, די ברור היום שחרושת השמועות וההדלפות סביב עיסקת הרכישה של וויז לא היתה מקרית אלא תוזמנה היטב על ידי גורמים שהיה להם מה להרוויח, אם מכישלון התהליך ואם מהצלחתו.
ואם בהדלפות אנחנו עוסקים, הרי שלמערכת ההיי-טק של "גלובס" מגיעות ברכות על הפירסום הבלעדי והמדוייק על פרטי העיסקה. ברמה העיתונאית, זהו אחד הסקופים החשובים ביותר שהתפרסמו בשנים האחרונות בענייני ההיי-טק הישראלי. אתמול בבוקר דיברתי עם כתב של אחת מחברות החדשות הגדולות בעולם. בשיחה מארצות הברית הוא סיפר לי שכבר היה בשלבים אחרונים של הגשת סיפור העיסקה לפירסום, אבל "גלובס" הישראלי הצליח להקדים אותו ממש בדקות ספורות בדרכו לסיפור החם ביותר שכיסה עד כה.
לצערי נאלצתי להודות בפניו, שלמרות שאני מתארח באופן קבוע מעל דפי העיתון, אין לי כל חלק, אפילו מזערי, בסיפור הזה וגם אני קראתי אותו בהפתעה, כמו כל קורא אחר. נקודה אחרונה שחשוב לזכור בעניין הזה: אף אחד לא יכול לבוא בטענות אל העיתונאים שפירסמו את ההדלפות המכוונות לגבי וויז בשנה האחרונה. הם עשו את עבודתם נאמנה. גם אם בכך עלולים היו לחבל בעיסקה המתבשלת.
מי שרוקם בימים אלה את העיסקה החמה הבאה, שיקח בחשבון שרב סרן שמועתי כבר גוייס ועובד שעות נוספות כדי לאתר את הסקופ הבא של ההיי-טק הישראלי. ויש גורמים עלומי שם שישמחו לסייע בידיו.
(פורסם ב"גלובס" – 12 יוני 2013)
