לאן ינווטו המשקיעים?

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

אבק השמועות סביב רכישתה האפשרית של חברת וויז שקע מעט השבוע. אם לסכם בקצרה את הספקולציות, תמונת המצב נראית כך: אפל הביעה רצון לרכוש אבל המנכ"ל שלה לא ידע על כך, או שלא היו דברים מעולם. פייסבוק היתה במשא ומתן מתקדם אבל חזרה בה מכוונתה בגלל התעקשות הנהלת וויז להשאיר את מרכז הפיתוח שלה בישראל וגוגל טרם החליטה. תג המחיר האחרון שהוצמד לוויז, כך על פי הדיווחים בעתונות הישראלית: בין חצי מיליארד למיליארד דולר.

מנתוני חברת המחקר IVC  עולה, שוויז גייסה עד היום ששים ושבעה מליון דולר מקרנות הון סיכון וממשקיעים אסטרטגיים, בשלושה סבבי גיוס. שתי קרנות ישראליות מעורבות בוויז – מגמה וורטקס, וכל השאר הינם משקיעים זרים. אם ניקח בחשבון את העובדה (המצערת לכשעצמה) שגם קרנות ההון סיכון הישראליות ממומנות בעיקר על ידי משקיעים זרים, הרי שרובם המכריע של כספי ההשקעה שזרמו עד כה לוויז הגיעו מחו"ל.

ועכשיו, לפי השמועות הרבות בשוק, עמדה בפני הנהלת וויז ההחלטה האם להעניק החזרים מאוד משמעותיים למשקיעיה הזרים שנתנו בה את אמונם, או להתעקש על השארת החברה בישראל.

קשה לי לקנות את הסיפור הזה. ליתר דיוק, אני מתקשה להאמין שהנהלת וויז, חברי הדירקטוריון שלה ונציגי המשקיעים יכלו לחתום על עיסקה של מכירת החברה במיליארד דולר והסיבה היחידה שלא עשו זאת היא ההתעקשות על כך שוויז תמשיך לפתח את מוצריה בישראל. אם באמת היתה הצעה אמיתית על השולחן, בסכום המדהים של מיליארד דולר פחות או יותר, היו חייבות להיות סיבות נוספות לסירוב. כמו למשל, החשש של החברה שהרכישה תפגע באפשרות להמשיך לפתח מוצר איכותי ומנצח. או האיום שרכישה כזו מתבצעת כדי לחסל למעשה את השירות המעולה שוויז מספקת ללקוחותיה, על מנת לפנות את הדרך למוצר אחר של חברה אחרת.

וייתכן אפילו הסבר אחר: בחברה מאמינים שניתן להמשיך לצמוח ולגדול ולייצר בעתיד החזרים טובים יותר עבור בעלי המניות שלה. גם זה אפשרי.

כי את הסיבות האלו, משקיעים זרים יכולים איכשהו להבין ולקבל. אבל, מה יגידו משקיעים שיכלו לראות החזר פנטסטי להשקעתם בחברה ישראלית חדשנית ומיוחדת והפסידו את הרווחים האלה כי לישראלים היה חשוב לשמור את החבר'ה באיזור הבית?

כפטריוט ישראלי גאה, כמובן אהיה מאושר לראות את וויז נשארת בישראל כחברה גדולה ועצמאית, שמעסיקה כאן אלפי עובדים וממשיכה לשרת מליוני לקוחות ברחבי העולם. אבל כאיש היי-טק ישראלי, שמבין שמי שהזרימו כעשרים מיליארד דולר (!) להיי-טק הישראלי מאז תחילת המילניום היו רובם ככולם משקיעים זרים, אני חייב לקבל את העובדה שהמשקיעים הללו צריכים להרוויח מהשקעותיהם כאן.

אחרת, הם ינווטו את עצמם ואת השקעותיהם למקום אחר. וזה לא טוב, לא להיי-טק הישראלי ולא לכלכלת ישראל. גם אם זה נשמע קצת פחות פטריוטי מלסרב להצעה של מיליארד דולר.

(פורסם ב"גלובס" – 5 יוני 2013)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *