עשור ההתפכחות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
בעוד מספר ימים, כשתיאלם תרועת הפסטיבלים, ישקע העשור הנוכחי אל תוך דפי ההסטוריה כעשור ההתפכחות של ההיי-טק הישראלי.
לפני עשר שנים נכנסנו אל תוך המילניום החדש הלומי שיכרון חושים, מסונוורים מזרקורי עמק הסיליקון, מאמינים גם אנחנו, שחוקי הכלכלה המסורתית השתנו לבלי שוב. יצרנו גם אנחנו את האשלייה המתוקה המקומית שלנו, וביחד עם נסיכי הכלכלה החדשה שמעבר לים צללנו בנפילה חופשית עם התפוצצות הבועה. למדנו את לקחי ההתרסקות ההיא, ולמשבר האחרון כבר הגענו מוכנים ובוגרים יותר.
למעלה מחמישה עשר מליארד דולר הושקעו בעשור הזה בישראל על ידי קרנות ההון סיכון. מקורות המימון היו ברובם המוחלט משקיעים זרים, שהביעו את אמונם בהיי-טק הישראלי. אלפי חברות סטארט-אפ מומנו באמצעות כספי המשקיעים ותמיכות משרד המדען הראשי. חברות ההיי-טק המשיכו בשנים אלו לרכז סביבן שירותים תומכים כגון עורכי דין ורואי חשבון, חברות ליסינג, משרדי נסיעות ומסעדות.
עשרות אלפי עובדים בחברות ההיי-טק הישראלי יוצאים יום יום מביתם ומבלים את שעות העבודה הארוכות שלהם במקום שנראה, נשמע ומתנהג כמעט כמו חו"ל. הם נוסעים ברכב צמוד, עובדים במשרד ממוזג ומאובזר היטב, וזוכים לתנאי שכר גבוהים בהרבה מכל מגזר אחר במשק. וכשהם עובדים, אנשי ההיי-טק עוסקים בעולם של מחר, בטכנולוגיות שישנו את חייהם של מליוני אנשים ברחבי העולם וגם ימשיכו לתרום לחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל.
האלפים הרבים האלה בהיי-טק, זוכים להיות חלק מבועה תרבותית ערכית, השונה בתכלית מהנהוג במדינה הסובבת אותם. הם חלק ממגזר שדורש מצויינות אישית ושואף לסטנדרטים הגבוהים ביותר. זהו מגזר שאינו נותן ואינו מקבל הקלות והנחות. העובדים בו נדרשים לאחריות אישית, מתוגמלים יפה על הצלחות ונענשים קשות על כשלונות. התוצאות, גם בסוף העשור הנוכחי, הן מובילות בין לאומית והערכה עצומה, שההיי-טק הישראלי עדיין זוכה לה ברחבי העולם.
אך כשעובדי ההיי-טק מסיימים את יום עבודתם, הם יוצאים באלפיהם אל כבישי מדינה, שלא השכילה להתקדם כנדרש בעשור הזה אל תוך המאה ה – 21 . הם חווים את הכישלון הקולוסאלי המתמשך של מערכת החינוך, את האלימות הגואה ברחובות, את השחיתות המתגברת, את רפיסות השלטון ואת נמיכות הפוליטיקאים. הם חוזרים להיות חלק ממדינה, שהפערים החברתיים בה הם מהקיצוניים שבעולם המערבי, שמאות אלפי ילדים נמצאים בה מתחת לקו העוני, שמדד המוביליות החברתית בה הוא מהנמוכים במדינות העולם הנאור, אליו אנחנו מתעקשים לרצות להשתייך.
ההתפכחות של ההיי-טק הישראלי מתחילה בהכרה של כל משתתפיו, שכמודל כלכלי רווחי הענף הזה עדיין נתון במבחן יום יומי של המשקיעים בו ושל התומכים בו ברחבי העולם. אבל ההתפכחות הזו ממשיכה בהבנה,שהתופעה המדהימה הזו – "היי-טק ישראלי" – איננה יכולה להמשיך להיות מנותקת מההוויה הישראלית העכשווית. בעשור הבא יקרה אחד משניים: או שההיי-טק הישראלי ייקח על עצמו אחריות לצאת מהבועה ולהשפיע באופן אמיתי על התפיסה הניהולית-תרבותית-ערכית במדינת ישראל, או שמדינת ישראל תצליח להפוך גם את ההיי-טק לענף בינוני, מקרטע ומושחת, כפי שכבר קרה במקומות אחרים כאן.
ועם התפכחות כזו, אולי תסכימו איתי, אי אפשר שלא לחוש בכאב ראש אמיתי של מי שהשתכרו מיין טוב אמש והבוקר הם צריכים לקום לעבודה.
(פורסם ב"גלובס" – 27 דצמבר 2009)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.