הוכחות חותכות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

קיינן פרטרנס השקיעה פעם בחברה אמריקנית שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת ביותר לניתוח אוטומטי של סרטי וידיאו. התוכנה הפליאה ביכולותיה ויכולה היתה לזהות בדיוק רב אירועים חריגים או אנשים חשודים. ואולם, למרות יכולותיה המצויינות, החברה לא זכתה להצלחה מסחרית. פשוט, רוב הלקוחות לא היו מעוניינים להשתמש בטכנולגיה המתקדמת הזו, אם משום שהעדיפו שלא להתמודד עם הבעייה אומשום שלא רצו לקחת אחריות על הפתרון המוצע. בסופו של דבר נמכרה החברה באקזיט לא מרשים במיוחד. מספר מקרים שקרו במקומותינו השבוע הזכירו לי את הסיפור הזה.

במקרה הראשון, נגח חבר הנהלת מכבי פתח תקוה בראשו של שחקן הפועל חיפה ולאחר מכן בעט בו בפניו. הקורבן איבד את הכרתו וטופל בבית חולים. כל זאת מול מצלמות הטלויזיה ובשידור ישיר. באירוע הזה לא היו סימני שאלה לגבי מה שקרה. אבל היו תקוות לגבי מה שיקרה. אנשים רבים ותמימים במדינת ישראל ציפו לתגובה חריפה ומיידית, עונש כבד וחקירה משטרתית. מה שקיבלנו בינתיים הוא תגובה רפת שפתיים של שרת הספורט לימור לבנת והחלטה אומללה של בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בדבר הקלה בעונשה של הקבוצה המארחת. הלקוחות, כולנו – אזרחי המדינה – מעדיפים כנראה להתעלם.

במקרה של קצין צה"ל שהיכה מפגין בפניו באיזור כביש הבקעה אין הוכחות חותכות להשתלשלות העניינים. צילומי הוידיאו אומנם מתעדים את המכה שספג המפגין בפניו מרובהו של הקצין, אבל אין תיעוד שתומך בטענת הקצין וחבריו על כך שאותו מפגין יצר פרובוקציה קודם לכן. מוזר שבסיטואציה כל כך מועדת לפורענות שכזו צה"ל איננו טורח לתעד את השתלשלות העניינים בצורה מסודרת. כבר היו די מקרים בעבר בהם הואשמו חיילי צה"ל בהתנהגות לא ראויה ותיעוד מסודר יכול היה לסייע. המסקנה המתבקשת היא שצה"ל לא ממש מעוניין לתעד את עצמו במקרים שכאלה. אולי צה"ל יודע למה.

ישראל מובילה בעולם בכל הקשור לטכנולוגיות וידיאו ושימוש מתוחכם בהן לצרכים בטחוניים. יכולנו להשתמש באותן טכנולוגיות גם באירוע ההזוי של ההפגנה שלא היתה בשדה התעופה בן גוריון בתחילת השבוע. במקום לשלוח מאות שוטרים, לכתוב מכתבים מטופשים שמשרתים רק את האגו של כותביהם ולהתעמת עם הנוסעים הזרים, ניתן היה להציב מספר מצלמות ולהשתמש בתוכנות לניתוח אוטומטי של אירועים חריגים, בכדי לעצור את קומץ המפגינים שאולי היו מנסים להתפרע שם. היינו חוסכים לעצמנו עוד פיאסקו בין לאומי וגם קצת אנרגיה וכסף שבוזבזו לחינם.

אבל כאמור, בסופו של יום השאלה איננה האם יש טכנולוגיה זמינה לפתור בעייה נתונה. השאלה האמיתית היא, האם הלקוח מבין שיש בעייה והאם הוא מוכן להתמודד איתה. תגידו אתם.

(פורסם ב"גלובס" – 18 אפריל 2012)



אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.