בשבוע שעבר צפינו בחגיגות האקזיט של שתי חברות היי-טק: סנפטו נמכרה לפייסבוק ופרוביג'נט נמכרה לברודקום. בשתי החברות היו יזמים בעלי חזון, עובדים חרוצים ומוכשרים ומשקיעים אמיצים. שתיהן פיתחו מוצרים חדשניים, הן היו מובילות בתחומן ובשתיהן חשבו מקבלי ההחלטות שהגיע הזמן למכור אותן. מספר מליונרים נוצרו באקזיטים האלה וגם המשקיעים הרויחו יפה. אני שמח להצטרף למברכים את אנשי פרוביג'נט וסנפטו ובהחלט מוריד בפניהם את הכובע.
אבל …
יש לי בעייה עם התמונות. כן, תמונות הניצחון הצבעוניות של עובדי הסטארט-אפ שנמכר, המרוחות על פני העיתונים, מרגיזות אותי בכל פעם מחדש.
תמיד אלו אותן תמונות: היזם המאושר, מחייך כולו, עומד במרכז וכוסית יין בידו. אפשר להבין אותו. מאחוריו 
שנים של עבודה ללא הפסקה, התמודדות עם אין סוף קשיים, נסיעות מסביב לעולם בלוחות זמנים הזויים, תמיד בריצה ממקום למקום, ובנוסף הלחצים של המשקיעים. והנה, הכל מסתכם לתוך רגע אחד מזוכך של חיוך אל המצלמות. וגם הידיעה שעשה את זה ושהטלפון הבא מהבנק הוא לא של הפקידה הגוערת על האוברדראפט אלא של מנהל הסניף שבאמת, אבל באמת ישמח אם יתן לו היזם את הכבוד ויקדיש לו מספר דקות, רק כשיש לו זמן כמובן, כדי לשבת עם המנהל לכוס קפה ולשמוע ממנו אילו הצעות מפתות יש לו עבור אנשים כל כך מיוחדים כמו היזם הזה. ומסביב ליזם המאושר עומדים העובדים, השותפים לדרך הארוכה. גם הם מחייכים בחיוך ממושמע, מחזיקים בידיהם כוסיות שמפניה וניכר שהם שמחים בחלקם. ותמיד ישנו גם ההוא מצד שמאל בפינה, לא מגולח וגם בכלל לא מחייך, שבעצם נראה מודאג משהו, והוא כנראה יודע למה.
התמונות הללו אינן הסיפור של ההיי-טק הישראלי. העלילה האמיתית מאחורי החברות שנמכרו היא סיפור של יצירתיות, אומץ, כישרון, חריצות ועבודה קשה, וגם סבלנות והרבה מזל. זהו סיפור של אנשים שבמשך שנים הקדישו את מרצם וגם הקריבו מעצמם. זהו ספר עם הרבה פרקים, ופרק האקזיט שבו, ממש כמו הסיום הדרמטי של ספר טוב, הוא בסך הכל פיסקה קצרה, גם אם היא מלאת קתרזיס של מנצחים. ולפעמים האקזיט הזה הוא בכלל לא סוף הסיפור אלא מערכה אמצעית בהצגה שתימשך עוד שנים רבות.
חברים יקרים, חוגגי האקזיט, התמונות האלו מקוממות. היזכרו במדינת ישראל שמחוץ לבועת ההיי-טק. חישבו על העובדים הסוציאליים ששבתו השבוע. דמיינו מה הייתם מרגישים אילו ראיתם בעיתון תמונה של עובדי סלקום מריעים לעמוס שפירא על התוצאות העסקיות המהממות, או את תמונתה של שרי אריסון מתחבקת עם הנהלת הבנק אחרי עוד שנה של רווחים מדהימים.
נכון, כולנו צריכים לפרגן לכם ובצדק, כי מגיע לכם. אבל, אתם אינכם צריכים לנופף בהצלחה אל מול עינינו הכלות.
ולכן, במקום התמונות של אלבומי הניצחון תנו לנו תמונה של המוצר שלכם. במקום התמונה הקבוצתית צלמו את המזכירה או את העובד במחסן, העניקו להם רגע של תהילת עולם. מאות סטארט-אפים מחכים לתורם בדרך לאקזיט הנכסף. נאחל להם שהוא יגיע במהרה ואז – אנא מכם – חיסכו מאיתנו את תמונת המנצחים המחוייכת. אנחנו נאהב אתכם עוד יותר בלעדיה.
…
(פורסם ב"גלובס" – 27 מרץ 2011)
