בואו רק נוודא שאנחנו מבינים זה את זה. לא מדובר בכלל משקיעי ההון סיכון העולמי. להיפך, אם אני קורא נכון בין השורות השנונות של כותבי הטוקבקים הרבים, דוקא האמריקנים שבין המשקיעים, אלה היושבים להם רחוק מפה, מעבר לים, הם כולם מנוסים וחריפים, אנשים משכילים והוגנים, דוברי אנגלית רהוטה, התורמים ערך עצום לחברות בהן הם מושקעים.
הבעייה היא, חברים, בקהילת משקיעי ההון סיכון הישראלית. כי בניגוד ליזם הישראלי הממוצע – גבר יפה תואר, בלונדיני עם עיניים כחולות, גאון שזה עתה השתחרר מיחידת מודיעין סודית או טייס קרב אמיץ בחיל האויר, איש צנוע, נעים לכת ומנומס, חבר טוב ונאמן וכמובן גם מקצוען רב-תחומי, הרי שלעומתו משקיעי ההון סיכון, ושוב – רק בישראל – הנם אנשים נמוכים שמנים ומכוערים, גסי רוח ותאבי בצע, עצלים וטפשים, שלעולם לא עשו כלום, אין להם מושג בהיי-טק והם מבלים את זמנם בקוקטיילים ובכנסים ראותניים. ובעוד היזמים שלנו עובדים במרץ, ומתוך הקרבה עצמית עמוקה, לעולם אינם מותרים לעצמם, ותמיד מוותרים למען אחרים, מקצצים במשכורתם ובתנאיהם, מחשבים בקור רוח מהלכים אסטרטגיים מתוחכמים, ומובילים את החברות שלהם לבדם, כנגד הפרעות המשקיעים, אל הישגים עסקיים בין לאומיים חסרי תקדים, הרי שמשקיעי ההון סיכון המקומיים עסוקים כבר מספר שנים ברקיחת המשבר הפיננסי העולמי, בו הם, כמובן, האשמים העיקריים.
ולאור כל זאת, בהתקרב יום סגריר, ברור שמי שגורר את כולנו בהיי-טק הישראלי אל פי התהום הוא אותו אוסף של תאבי בצע מושחתים, שמשקיעים את כספם של אחרים, אותו גייסו בקלילות רבה, פעם אחר פעם, לקרנות השמנות שלהם. שהרי נהיר לכל, שגיוס קרן של מאתיים מליון דולר הוא בבחינת מעשה שובבות נטול כל מאמץ, בהשוואה לגיוס של מליון דולר עבור חברת סטארט-אפ מבטיחה. ולא זו בלבד, אלא שמאחורי משקיעי ההון סיכון המפונקים האלה עומדת מדינה שלמה, המפעילה זה שנים רבות מדיניות אוהדת ותומכת, מתוכננת היטב ומגובה על ידי אנשי מקצוע ופוליטיקאים מפרגנים, ומשתמשת במנגנונים פיננסיים מתוחכמים כדי להפוך את מלאכת השכנוע של משקיעים זרים לתהליך זריז ומדהים בפשטותו. ומכיוון שהתרגלו משקיעי ההון סיכון שלנו לחיים הקלים והנוחים האלה, הם אינם יכולים וגם אינם רוצים להתמודד עם משבר עולמי, אותו כאמור יכלו למנוע, והם כידוע האשמים העיקריים בו.
מה הפלא, אם כן, שבהתרחש המשבר הפיננסי העולמי מסביבנו, המייצר מבחן אמיתי לשיקול דעת, למקצוענות ולקור רוח, עומדת קהילת ההון סיכון המקומית חסרת ישע. יתרה מזאת – היא אפילו לא מנסה לעצור את התמוטטות הבנקים הגדולים, קריסת הבורסות והנפילות במזרח אסיה. ועל כן נסכם ונאמר בלב שמח: הסטארט-אפ שלכם עומד להיסגר? המשקיעים אשמים. המכירות הואטו, הלקוחות נעלמו, השותפים האסטרטגיים פושטים רגל? על המשקיעים לשאת באחריות. אין כסף למשכורות, זרם החשמל כבר נותק, קוי הטלפון הודממו? המשקיעים, המשקיעים, המשקיעים!
…
(פורסם ב"גלובס" – 2 נובמבר 2008)
