לפני כשלושה חודשים התקשר אליי נדב אמסטר, מרכז צעיר בשבט הצופים "תמיד" שביישוב קדימה. הוא ביקש ממני להרצות בפני המדריכים בשבט על תהליכי ניהול בהיי-טק במטרה ליישם לקחים רלונטיים אצלם בשבט, לקראת מחנה הקיץ. נעניתי בשמחה ולאחר זמן קצר מצאתי את עצמי מבלה ערב בחברת כעשרים "יושבי ראש" האחראים על תחומי פעילות שונים במחנה. יושבי הראש בצופים הם נערים ונערות המובילים צוות של חניכים לקראת הקמת מתקן או פעילות מרכזית. מדובר על תהליך מורכב, הכולל הגיית רעיון, הפיכתו לתוכנית מעשית ומפורטת, קבלת אישור הנדסי ובטיחותי ולאחר מכן הוצאת התוכנית לפועל תוך הקפדה על לוחות זמנים, עמידה ביעדים וניצול נכון של משאבים.
דיברתי עם הנוער על כללים לתכנון נכון של לוחות זמנים ומשאבים, הצורך בהכנות מפורטות, תוכנית עבודה מדוייקת ומעקב שוטף אחרי ביצוע המשימות. שוחחנו גם על אחריות ה"יושב ראש" והצורך במתן דוגמה אישית. אחד המדריכים העלה נושא מעניין: איך מקנים מוטיבציה ותחושת מחוייבות לחניכים, לאור העובדה שצפויה להם עבודה רבה וקשה לאורך זמן?? חשבתי לעצמי, שזהו אתגר עצום. כי למנהל בהיי-טק יש גם כלי חשוב ביותר, שאין לנוער הזה: איש היי-טק מתוגמל גם בשכר ובבונוס המשקפים את ביצועיו. ואילו בצופים, המדריך אמור להניע קבוצה של ילדים לעבודה קשה ומעייפת, לאורך זמן, והשכר היחידי הוא הסיפוק האישי ותחושת ההישג של הקבוצה. כך נבנית מנהיגות אמיתית.
בשבועות שעברו מאז, הקדישו מאות החניכים את מיטב מרצם בהכנות למחנה. מדי פעם ביקרתי אותם בשעות הלילה המאוחרות ונוכחתי לדעת שהמנהלים הצעירים האלה אכן יישמו בצורה מרשימה את עקרונות הניהול ההיי-טקיים. אבל מעבר לזה, הם בעיקר הוכיחו כושר מנהיגות וכריזמה שאי אפשר ללמוד באף הרצאה.
ביום ששי שעבר התקיים מסדר הסיום של מחנה הקיץ של שבטי הנהגת שרון צפון בצופים. כ 2,850 חניכים עמדו ביער עופר למסדר בשמש הקופחת, בחום האימתני של חודש יולי, לאחר למעלה משבוע של שהות בחיק הטבע. במסדר הסיום הוכרזו גם פרסים לשבטים בקטגוריות שונות. שבט "תמיד" מקדימה זכה במספר גדול של פרסים ולבסוף גם הפרס היוקרתי מכולם, "פרס המחנה", לראשונה בהסטוריה של השבט. שאגות השמחה, ההתרגשות והדמעות של בני הנוער הזכירו יזמי היי-טק שזכו לאקזיט מוצלח. זה היה עבורם אירוע מכונן, פרס על השקעה אין סופית של עבודה ואנרגיה חיובית. לאחר המסדר ניגש אחד מהשמיניסטים הבוגרים של השבט אל חניך שלו ובאקט סמלי העניק לנער את הצעיף השבטי שלו. על לחייו של הנער בן החמש עשרה זלגו דמעות של אושר. עם נוער שכזה עוד לא אבדה תקותנו. למרות הכל.
…
(פורסם ב"גלובס" – 1 אוגוסט 2012)
מוקדש באהבה לניקול ועומר, המרכזים הבוגרים של שבט "תמיד", עם צאתם לדרך חדשה.
קליפ מחנה הקיץ של שבט "תמיד", יולי 2012 (אנא לחצו על התמונה):
תגובה אחת
יזהר , מרגש מאוד כתבת בצורה מדהימה שמתארת את החוויה המדהימה שעברה עלינו במסדר הסיום…
אין עליך
"חזק ואמץ"
עומר