שלושה מכתבי אזהרה

מכתב ראשון – לכבוד המנכ"ל:
שלום לך אדון מנכ"ל, מנהיגו הכריזמטי של סטארט-אפ צעיר ומבטיח. לאחרונה סיימתם סבב גיוס מוצלח, המשקיעים התלהבו, העיתונאים התפעלו, העובדים הצדיעו. שנת 2008 נפתחה באופטימיות, עם תקציב המורה על גידול מדהים במכירות. וגם בהוצאות, כמובן.

ובכן, זוהי אזהרה חמורה: משבר הנדל"ן והסב-פריים, אי שם בעולמות אחרים, הוא גם המשבר שלך, אדוני המנכ"ל. והוא איננו מתקרב, הוא כבר כאן. אם אתה מפתח מוצר, המכוון למוסד פיננסי באמריקה הרחוקה. אם בשוק היעד שלך נמצאות חברות גדולות ובינוניות, במגזר שוק כלשהו בארצות הברית. אם אתה מתבסס על מצב רוחו הטוב של הצרכן האמריקני, שהתבטא בשנים האחרונות בצריכה מוגברת מכל הבא ליד. אם אחד מאלה נכון, אז המשבר כבר הגיע, אמיתי וכואב.

כי הלקוחות הפוטנציאליים שלך עסוקים עכשיו בכתיבת קורות חיים ובהישרדות. הדבר האחרון שמעניין אותם הוא התייעלות, או השקעה בתשתיות. וזהו רק קצהו של מגדל קלפים מתמוטט, שימשוך אחריו בקרוב אלפי חברות אחרות, מגדולות ועד קטנות. ומליוני העובדים שילכו הביתה, כשמשכורותיהם מקוצצות, או לאחר שפוטרו, לא בדיוק יתעניינו בגאדג'ט החדשני שתציע להם, ולא ממש ישתוקקו להשתמש בשירות המהמם שאתה עתיד לספק להם מעל גבי מכשיר סלולרי, באמצעות האינטרנט או בכל דרך אחרת.

ולכן, הנה הצעתי אליך, אדון מנכ"ל: כנס בדחיפות את דירקטוריון החברה. ספר להם שהתקציב השנתי, שאושר לאחרונה בהתלהבות, נכנס מיידית להקפאה. הצג תקציב מקוצץ, הנמך תחזית מכירות, שמר מזומנים, קבל החלטות קשות. ואל תחשוש מתגובת ה"בורד" – הרי מה שנגידי בנקים לא השכילו לחזות, וכמוהם גם כלכלנים ואנליסטים גאונים בחולצות לבנות ועניבות אדומות, טבעי שיפתיע גם אותך. ספר זאת לחברי הדירקטוריון שלך, שתף אותם בלבטים, ומוטב שעה אחת קודם. ראה הוזהרת!

מכתב שני – למשקיע הנכבד:
שלום לך אדוני המשקיע, דירקטור בסטארט-אפ מוביל ומבטיח נכון לשלשום, ושנלחם על עצם קיומו נכון למחר. מה שלא השכילו לחזות פרופסורים ומומחים עולמיים, לא חזה גם מנכ"ל הסטארט-אפ הזה, מה לעשות. ולכן, כשיודיע לך על שינוי דרמטי בתכנית השנתית, אל תתנפל עליו בחמת זעם. ההיפך – ברך אותו על שהבין את המצב, ושתף איתו פעולה. תוכל לפטר אותו ואת מחליפיו חמש פעמים, אך למרבה הצער, זה לא ישנה בחלקיק של אחוז את מדד הדאו-ג'ונס או את שער החליפין של הדולר.

זוהי שנת מנהל הכספים, שהופך להיות העובד החשוב ביותר בחברה. אם אין עדיין אחד כזה, יש לגייס אותו מיידית. ועדיף שיהיה איש קשוח, רע לב וקמצן. כי זו תהיה שנה של שמירה קפדנית על הכסף ולא שנת מימון אגרסיבי של צמיחה מהירה. ודרך אגב, אולי אנחנו מדברים כאן על שנתיים או שלוש אפילו. ראה הוזהרת!

מכתב שלישי – לשמחים לאיד:
שלום לכם, החוגגים את נפילתו הצפויה של ההיי-טק הישראלי. הגיע הקץ לשחיתות, אתם עולזים בלבכם. האמא המעצבנת של הילדה הכי יפה בגן עומדת לאבד את משרתה, איזה כיף. האחיין הצעיר והשחצן, שנתיים אחרי האוניברסיטה ומשכורת של עשרים אלף פלוס רכב, יפוטר בקרוב. מגיע לו, למפונק. וההוא מהמילואים, המנכ"ל המוכשר של הסטארט-אפ, יחפש בקרוב עבודה כנהג משאית. נהדר. ובכן ידידי, אכן שמחה אמיתית, אבל קצת מוקדמת ולא במקומה. שכן, ההיי-טק הישראלי הוא הרבה יותר חזק ממה שנדמה לכם. הוא נבנה על ידי עשרות אלפי עובדים חרוצים, יזמים מוכשרים ומשקיעים אמיצים, והוא מקיים תעשייה שלמה, בריאה ואמיתית, סביבו. זוהי תעשייה מפוארת, מהמובילות בעולם, והיא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר במדינה שלנו. ההיי-טק הישראלי אכן יספוג מכה, אבל הוא יידע להיערך אליה, יתאושש, וימשיך לצמוח ולשגשג. ראו הוזהרתם!

…
(פורסם ב"גלובס" – 23 מרץ 2008)