אומת הטוקבקים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
ישראל היא מעצמת היי-טק ומדינה של סטארט-אפים. אבל יש עוד תחום, שבו אנחנו אימפריה: אנחנו אומה של טוקבקיסטים. בני עם הספר הננו, ואנחנו אנשים נבונים, דעתניים ותמיד צודקים, ומשום כך אנחנו גם מתבטאים בהרחבה ברשת. מספר מאפיינים חוזרים על עצמם בטוקבקים שלנו: ראשית, בגלל אומץ ליבנו הציבורי, אנחנו מעדיפים לכתוב בעילום שם, תחת כינוי מחתרתי רב משמעות ( "שועל קרבות", "אחד שמבין", "ישראלי", "סתם אחד", "מפוטר הייטק", "יוסי-87", "מוקי" …). שנית, מתוך כבוד הדדי ונימוס, אנחנו מרשים לעצמנו לכתוב בעברית קלוקלת ואיננו מהססים להשתמש בכינויי גנאי ובשפה מעליבה. אנחנו משתלחים בעיתונאים, באנשי ציבור ובאנשי עשייה, במי שהצליח (מתוך פירגון, כמובן) ובמי שנכשל (מתוך הזדהות כנה, כמובן). ומאחר שאנחנו תמיד יודעים הכל, אנחנו מרבים בפרשנויות נבונות, בעצות מתוחכמות ובביקורת בונה ותומכת.
הידיעות על הפיטורים בחברת מודו בשבוע שעבר, זכו מיידית לאלפי תגובות, ונתנו לכולנו הזדמנות לבחון שוב את עולם הטוקבקים הישראלי. אני מביא כאן מדגם קטן, אבל בהחלט מייצג, של מה שעושה אותנו לאומה של טוקבקיסטים.
נתחיל ב"עובד הייטק מפוכח": "זהו גורלם של כל עובדי ההייטק, משתמשים ולבסוף זורקים – משקיעים את הנשמה, לא רואים את המשפחה ולבסוף זורקים אותך לאשפה". לכך הגיב הטוקבקיסט "לירון": "לא יודע מי זה מודו, אבל זכותם לפטר מי שבא להם – כמו שזכותו של עובד להתפטר, מכל סיבה שהיא, זכותו של העסק לפטר עובדים". מכאן נסללה במהירות הדרך אל אחד מהנושאים החמים בהיי-טק: "יש להקים בארץ הסתדרות עובדים אחרת, לא פוליטית כמו ההסתדרות הכללית בראשות עופר עיני." קרא "אנונימי", לוחם זכויות העובדים.
"ה"מודו" הוא כישלון ידוע מראש" הודיע הפרשן "noam" והוסיף: "כבר בפרסום הראשון שלו לא הצלחתי לראות איך זה יתפוס." טוקבקיסט אחר – "אני, אני ואני" – שהבנתו העמוקה ניכרה בדבריו הוסיף: "אני ידעתי מראש אין לזה שום סיכוי להתחרות מול נוקיה ואפל! הם נפלו על הראש, אמרתי לכם. אני מבין בטלפונים". הפרשן המתוחכם "קוקוס שווקי הון" הצליף: "רציתם אמריקה? קיבלתם אמריקה… עכשיו, זה רק עניין של זמן עד שיתרחש כאן משבר סאב פריים." ואילו הטוקבקיסט "הון סיכון" ירד לשורש הבעייה, אם כל המחלות של ההייטק הישראלי: " חייבים להודות – הבעיה בקרנות הון סיכון. ראו שם מפוצץ, עתיר כסף, וראו מיזם שיכול `לקחת` הרבה כסף ,ואמרו יאללה, איזה כיף, במכה אחת אנחנו משקיעים 100 מיליון… לא צריך לרוץ אחרי 20 חברות, יש רק חברה אחת."
לוחם הצדק "המשקיף" זעק: "המנכ"ל עושה טעות והעובד שקורע את התחת משלם!" על כך ענה לו "הומו ספיאנס": "אז לך תהיה מנכ"ל מי עוצר בעדך. מישהו הכריח אותך להיות שכיר?" ואילו "אנונימי" גילה אומץ לב משמעותי במיוחד כשקרא: "לא מכיר את מר מורן באופן אישי, אבל זה נראה כמו מקרה של ניצול מחפיר של אנשים!" "צחי", פרשן בעל יכולות פסיכואנליטיות, הודיע: "חטא ההיבריס".
את הלוך הרוחות הכללי שיקפה הטוקבקיסטית "רונית" בדברים חמים ומפרגנים במיוחד: "בטר פלייס באים בתור. עוד בלון יחצנות של ישראלי שחצן, שחושב שישנה את העולם."
(פורסם ב"גלובס" – 15 נובמבר 2009)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.