לו הייתי פיראט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הסערה הבלוגו-ספירית סביב שני חוקים שהוגשו לבית המחוקקים האמריקני – *PIPA  ו –  *SOPA – הגיעה בשבוע שעבר לשיאה:  7,000 אתרי אינטרנט החשיכו ביום רביעי את עמוד הבית שלהם או ערכו בו שינויים בולטים (גוגל הסתירה את הלוגו שלה בכיסוי שחור, האתר של ויקיפדיה הושבת ליממה) על מנת להביע את מחאתם נגד החוקים, שמטרתם היא להילחם בפיראטיות האינטרנטית, המתבטאת בהפרת זכויות יוצרים, פריצת תוכנות, הפצה בלתי חוקית של סרטים, שירים ותוכן דיגיטלי, גניבת קניין רוחני ועוד.

לא נגד המלחמה בתופעת הפיראטיות באינטרנט יצאו המתנגדים, אלא כנגד האמצעים הדורסניים שהתכוונו שני החוקים להעניק בידי שלטונות החוק האמריקניים כדי לתמוך במאבקם בתופעה. במילים פשוטות, אילו אושרו החוקים יכלו רשויות האכיפה בארצות הברית להפסיק את פעילותה של יו-טיוב אילו העלה מישהו לאתר סרטון תוך הפרת זכויות יוצרים. או למשל, ניתן היה לסגור את ויקיפדיה כולה, אילו התגלה בה ערך שכותבו העתיק אותו מאנציקלופדיה אחרת. או שאפשר היה לתבוע את פייסבוק בבית משפט, אילו אחד ממאות מליוני נתיניה הציב בה פוסט המכיל קישור לצילום, ששייך לאוסף מסחרי מוגן.

מנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג, פירסם הודעה בדף הפייסבוק שלו (וזכה שם ללמעלה מחצי מליון "לייקים") ובטויטר ובה קרא לאזרחי ארצות הברית להפעיל לחץ על נבחריהם על מנת למנוע את רוע הגזירה: "אסור לנו לאפשר לחוקים שתוכננו באופן עלוב לחסום את התפתחות האינטרנט. פייסבוק מתנגדת ל SOPA ול PIPA ואנחנו נמשיך להתנגד לכל חוק שיפגע באינטרנט."

נכון ליום ששי שעבר, המאבק העיקש הצליח: שני החוקים נגנזו עד להודעה חדשה. אבל, אסור לשכוח את הצד השני. עידן האינטרנט הביא עימו גם רעות חולות. מליוני אולפנים ויוצרים, מפתחי תוכנות ותוכן, זמרים, שחקנים וכותבים, נגנבים מדי יום על ידי מליוני גנבים מקוונים, שמתרצים לעצמם את הגניבה בכל מני הצדקות. התירוץ היותר פופלארי לגניבת סרטים, שירים או תוכנות, הוא שמחיריהם מוגזמים ומושחתים ולכן מותר לגנוב אותם. בינינו, כל אחד מאיתנו מכיר לפחות רובין הוד מודרני אחד, שגונב תוכנה או תוכן, כי זה "מגיע להם". היטיב להתייחס לתופעה הזו עורך Information Week, במאמר המערכת שלו השבוע: "אני אולי לא אוהב את העובדה שמכונית פורשה חדשה עולה 70 אלף דולר, ושהיצרן מרויח עליה את הרווחים השמנים ביותר בתעשיית הרכב. אבל, זה עדיין לא מקנה לי את הזכות לפרוץ לאולם התצוגה בלילה ולגנוב מכונית."

הפתרון המתבקש הוא כנראה שיתוף אמיתי בתהליך החקיקה של אנשים המצויים בעולם האינטרנט, על מנת ליצור את האיזונים הנכונים. כי מסתבר, שבארצות הברית, בניגוד לישראל, הפוליטיקאים לא ממש מבינים בכל דבר שבו הם מטפלים.


(*)  SOPA: Stop Online Piracy Act

(*)  PIPA: Protect IP Act



אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. לגבי הסיפא שלך: אני קצת איבדתי את השכנוע בזה שחוקי זכויות היוצרים עונים לאינטרס הציבורי. הם טובים לחברות – זה בוודאי. לגבי היוצרים – חלקם בעד, חלקם נגד. אבל טובת הכלל מהיעדר זכויות יוצרים היא כה מאסיבית, בעיקר עכשיו, שאולי צריך לשקול את כל הסיפור הזה מחדש. כאן עוד כמה מילים על זה:
    http://drorgloberman.com/?p=56725

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *