"ילדותי השנייה"

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
מזל טוב בתי היקרה, מחר את בת שמונה עשרה. נולדת על הכרמל, בבוקרו של יום שבת. את הטלפונים לסבא וסבתא באשדוד ובירושלים ביצענו באמצעות אסימונים. כן, היה פעם דבר כזה, לפני המון שנים. טלפון כחול-אפור, מגושם ומוגן היטב מפני מזיקים, לתוכו היינו משלשלים מעין מטבע מתכת עם חור באמצע, כדי לבצע שיחת טלפון. בקורס הכנה ללידה המליצו אז לאסוף אסימונים בתיק שניקח לבית החולים, ואנחנו – הורים בפעם הראשונה – עבדנו לפי הספר. חמש דקות אחרי הטלפון הראשון התקשרתי שוב לסבא מיכה אבל לא היתה תשובה בבית. ניחשנו שיצא כבר לדרך כדי לפגוש את נכדתו הראשונה. על מכשיר סלולרי באוטו כמובן עוד לא חלמנו, כך שלא נותר לנו אלא לחכות. היום את יוצאת מהבית מצוידת במכשיר נייד דור שלישי וחצי, ואיננו מעלים בדעתינו שבזמן שאת נוהגת או מבלה אי שם, יהיה פרק זמן של שלוש שניות בו לא נוכל להשיג אותך, באשר את. אני מנחש, שבגלל זה אולי היית מוכנה לחזור מדי פעם לתקופת האסימונים ההם.

מזל טוב בת שלי. בגיל שלושה ימים צילמנו אותך במסרטת וידיאו אנאלוגית, גדולה ומסורבלת, שבקושי אפשר היה להחזיק על הכתף. את יום ההולדת הששי שלך הסרטנו במסרטת וידיאו 8 מ"מ, ואת בת המצוה שלך, על יאכטה בים האדום, הנצחנו במיני קאם-קורדר דיגיטאלית. היום, ברוב עצלנותנו, אנחנו מסריטים קטעי וידאו קצרים במצלמה הדיגיטאלית שלנו. המצלמה הראשונה שצילמה את עינייך הכחולות היתה ה SLR NIKKON , מבוססת פילם, שקיבלנו מהחבר'ה כמתנת חתונה. כשנולד אחיך הקטן, אחת עשרה שנה אחרייך, קיבלנו החלטה אסטרטגית לעבור לעולם הצילום הדיגיטלי. ומאחר שכבר יכולנו להרשות לעצמנו, השתוללנו וקנינו מצלמה ברזולוציה מדהימה של 4 מגה-פיקסלים. זה היה לפני שבע שנים בערך.

יום הולדת שמח לך, בתי. נולדת לאמא מורה ולאבא סטודנט בטכניון וכתינוקת ראית בבית, או שבעיקר לא ראית, אבא איש היי-טק, עובד הרבה ונוסע המון לחו"ל, וחוזר וממשיך לעבוד. וכילדה גדלת עם אבא, איש היי-טק שהיה ליזם, ועבד קשה בחברה שהיה שותף להקמתה. ולמדת אפילו להכיר מילים מסובכות כמו "מניות" ו"בורד" ו"משקיעים", ואפילו "אקזיט". ביחד איתנו עברת את מסלול ההיי-טק של רבים אחרים, מהטכניון שבחיפה, לעבודה שבתל אביב, ל"רלוקיישן" לארצות הברית ובחזרה לארץ.

מזל טוב ילדה. מאז ומתמיד אהבת מוזיקה ושירים, ובמיוחד את שירי הארץ הזו. את "נומי נומי" השמענו לך על גבי קלטת שמע, אני חושב שאז עוד קראו למכשיר הזה "טייפ" ולקלטת קראו "קסטה". ליום הולדתך העשירי קנינו לך את האוסף הכפול של שירי נעמי שמר, הפעם על גבי תקליטורים. היום את מסתובבת לך כמובן עם איי-פוד, ואת אחד השירים המוקלטים עליו, "ילדותי השנייה", אנחנו כולנו אוהבים במיוחד. מתוכו אקדיש לך כאן, לכבוד יום הולדתך מספר שורות (מילים – אהוד מנור):

זו ילדותי השניה / מה שתתני לי אקח / זו ילדותי השניה / איתךזו ילדותי השניה / עול השנים כבר נשכח / זו ילדותי השניה / לבי נפתח.דרך ענייך בת / אני רואה ומגלה שוב עולם / דרך ידייך אלמד / לגעת שוב בגלי הים.דרך שפתיך בת / טעם חדש למילים / ואתך שוב אגדל בלי לחשוש / אנחנו כבר בני שלוש.

ילדתי, את יוצאת לחיים מודרניים ומשוכללים, מצוידת במטען הרב שצברת במשך שמונה עשרה שנים. האינטרנט, הצ'אטים וה- אס-אמ-אסים לא היו פה כשנולדת. ומי יודע איך ייראה העולם המודרני כשתגדלי את את ילדייך. יקרה שלי, זכרי תמיד שאהבת הורייך, אהבה אנלוגית בעולם דיגיטלי, לעולם תלווה אותך, בכל אשר תלכי.

(פורסם ב"גלובס" – 19 אוקטובר 2008)


אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.