היי-טק במלחמה ובשלום

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

השבוע מציינת מדינת ישראל שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. ביוני 1982 הייתי חייל צעיר בחטיבת הצנחנים, עליה הוטלה המשימה להתקדם בציר החוף עד לביירות. לכל חייל שהשתתף אז בקרבות היה ברור כמעט מהרגע הראשון, שהיעד הסופי הוא בירת לבנון. משום מה, הידיעה הזו לא הגיעה לשרי ממשלת ישראל. להם סיפרו שזהו מבצע מוגבל, שייעצר ארבעים קילומטר מגבול הצפון. האם היום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, היתה האמת המדהימה הזו מחלחלת לתודעת הציבור הישראלי ומנהיגיו בזמן אמיתי? קשה לדעת.

המלחמה ההיא גבתה יותר מ 1200 הרוגים, אלפי פצועים, הוצאות כספיות אדירות וגם נזק מתמשך לתדמית הבין לאומית שלנו. נוספו גם הנסיגה המזורזת (והמבורכת לכשעצמה, אבל באיחור של שנים רבות), תמונות הביזה של ציוד צה"לי בזמן המנוסה של אחרוני חיילינו חזרה הביתה ונטישת בעלי בריתה של ישראל מעבר לגדר. וכל המחיר הנורא הזה לא שינה שום דבר. לא שינינו סדרים במזרח התיכון, גבול הצפון לא הפך שקט יותר, אין לנו בעלי ברית במקום שלא היו קודם ואזרחי ישראל אינם בטוחים יותר.

ההיי-טק הישראלי עמד לרשות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה במלוא תפארתו. סיפור הניצחון המרשים של חיל האויר הישראלי על מערכי הנ"מ ומטוסי הקרב הסורים תפס השבוע מקום מרכזי במוספי המלחמה. בניצחון הזה היו מעורבים אנשי טכנולוגיה מהשורה הראשונה, שיישמו כלי שליטה ובקרה ואמצעים אלקטרוניים מתוחכמים, שסייעו לחיל האויר הישראלי בהשגת עליונות מוחלטת בקרבות. בשנים שעברו מאז ממשיך ההיי-טק לתרום את שלו לביטחון המדינה. חוסנה של ישראל ועליונותה הצבאית נבנים גם בעזרת היתרון האיכותי של ההיי-טק הישראלי. לפי השמועות המופצות בעולם בדבר מעורבות ישראל במלחמת הסייבר המתחוללת במזרח התיכון, הרי שגם בחזית הזו ייצרנו לעצמנו אמצעי הגנה והתקפה אסטרטגיים, מהמתקדמים בעולם.

אבל, חשוב שנזכור את לקחי המלחמה. בסופו של דבר, הפעלת הכוח הצבאי האדיר שלנו לא הביאה לניצחון אמיתי. מקבלי ההחלטות במלחמת לבנון הראשונה היו מסונוורים מעוצמתנו המדומה וכנראה גם הלכו שולל אחרי מצגי שווא. ראש הממשלה של המלחמה ההיא פרש לביתו בדיכאון, כשהוא נחבא מעיני הציבור הזועם. הרמטכ"ל טבע בים לאחר שנים בנסיבות מסתוריות. שר הביטחון דאז נמצא בתרדמת כבר מספר שנים. ואילו העוצמה האדירה של צה"ל ושאר כוחות הביטחון של מדינת ישראל, שוב נשלטת היום על ידי שני אנשים, ראש הממשלה ושר הביטחון. הם אלה שיחליטו האם לצאת למערכה הבאה, אולי המסוכנת מכולן, מבלי שהציבור הישראלי יידע מה באמת קורה סביבו.

נקווה שההיי-טק הישראלי ישמש את מנהיגינו לא רק בעיתות מלחמה אלא, ובעיקר, כשיחליטו לצאת לקרב האמיתי, הקרב על השלום.

(פורסם ב"גלובס" – 6 יוני 2012)


אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. אני ממליץ בחום על סידרת ההרצאות של דר׳ גיא בכור: ״העידן החדש במזרח התיכון״. הסידרה ניתנת במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, והיא מאלפת. מעניין לגלות עד כמה אנחנו כציבור ״מערבי״ לא ממש מבינים את הדינמיקה של שכנינו. זו לא בעיה שהיי-טק יכול לפתור.. זו בעיה תרבותית ובעיה של גישה אנושית. ודרך אגב, אם אני מבין נכון את רוח הדברים והחשיבה של גיא בכור, אזי רעיונות ה״שלום״ הם רחוקים, עד רחוקים מאוד. ובעיקר, ישראל צריכה להבין שה״בעיה הישראלית״ היא כבר לא במרכז האג׳נדה המזרח תיכונית. אנחנו והפלסטינאים לא במרכז הענייניים, וזה לא כל כך רע….

    ובאשר לאותה מלחמה בלבנון, חוסר ההבנה של הדינמיקה הבין-עדתית היה בעוכרינו. אני מקווה שמנהיגינו רכשו הבנה מעמיקה יותר של הדינמיקות האיזוריות והצעדים שיינקטו, או לא יינקטו, יקחו את הדינמיקות האלה בחשבון.

    ולבסוף, ה״הסתבכות״ בדרום לבנון, ובמיוחד המאבק עם החיזבאללה וכו׳ הושפעו מהדינמיקה השיעית/איראנית. לא ברור אם הייתה לנו יכולת לשנות את מהלך ההיסטוריה שם. אני חושב שיש הסכמה גורפת שצה״ל צריך היה לצאת לבסוף מלבנון. אבל הביצוע של נסיגה חד-צדדית ללא כל הסכם, אפילו למראית עין, היה כנראה טעות אסטרטגית, שהולידה את מלחמת לבנון ה-2.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.