השבוע של שליט

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

השבוע שעבר היה השבוע של גלעד שליט. את השבוע הזה נזכור כולנו. איפה היינו, עם מי דיברנו, מה חשבנו כשראינו את התמונות המרגשות של גלעד שב הביתה. ברוב השידורים החיים של יום שלישי, צפיתי באינטרנט וב CNN, בעודני יושב בחדר מלון חשוך במרכז מנהטן. ערוצי הטלויזיה של אומת הסטארט-אפ אומנם מאפשרים לכאורה צפייה בשידורים ישירים באינטרנט, אבל רחוקים מלספק את הסחורה. דווקא האתר של YNET שידר שידור ישיר ואיכותי במשך כל היום  והיווה פיצוי הולם לחולשתם של אתרי הטלויזיה למניהם.

מאוחר יותר בבוקר (בישראל כבר אחרי הצהרים והבלקברי שלי מדווח שגלעד שליט בדרכו הביתה במסוק של חיל האויר), אני צועד לפגישה ב"פארק אווניו" ולצידי איש הון סיכון אמריקני ותיק. "אז מה, איך אתה מרגיש הבוקר", הוא מתעניין. "כמו כל ישראלי אחר, אני מתרגש מחזרתו של חייל ישראלי הביתה וכמובן מודאג מהמחיר שנאלצנו לשלם" אני אומר לו. "תגיד, מה זו השחצנות הישראלית הזו, אלף פלשתינים תמורת חייל אחד? באמת ככה אתם מחשיבים את עצמכם? זה המסר שאתם נותנים לשכנים שלכם לקראת הסכם שלום אפשרי במזרח התיכון?" הוא מצטט לי חלק ממאמרי המערכת בעיתוני הבוקר ומדברי הפרשנים בטלויזיה. ואני משיב: "לא ישראל קבעה את המחיר. מי שהחליט שגלעד שליט אחד שווה 1027 פלשתינים, הוא זה שצריך לענות לך."

תוך כדי שיחה אנחנו עוברים על יד ה"גרנד סנטרל" – תחנת הרכבת המרכזית בעיר. פתאום אני שם לב לשלט שמעלינו, בפינת הרחוב: "כיכר דוד בן גוריון". כמה סמלי. תדע כל אם עבריה, במיוחד ביום שכזה. אני חושב לספר לבן שיחי על אימרתו המפורסמת של בן גוריון, אבל מוותר. זר לא יבין.

ביום רביעי בבוקר מתנוססת תמונתו של שליט המצדיע לראש ממשלת ישראל בעמוד הראשון של רוב העיתונים. נהג המונית שלוקח אותי ליעדי מברר איתי את פשר העיתונים הרבים שבידיי ומגיב בהתאם: "כל הכבוד לכם, הישראלים. אצלנו חייל שבוי היה נרקב בכלא. אצלכם כל המדינה נלחמת בשביל חייל אחד. אתה בטח גאה להיות ישראלי היום. תמסור לכל החברים הישראלים שלך שאני מקנא בכם." הנה, מסרתי לכולכם.

יותר מאוחר אני מקבל אימייל מהחברה הישראלית לייב-יו*. החברה פיתחה מכשירים, המאפשרים שידורי וידיאו איכותיים בזמן אמיתי על גבי קוים סלולריים. המכשירים של לייב-יו שידרו מאולימפיאדת בייג'ין, מהמונדיאל בדרום אפריקה, מאירועי ההשבעה של אובמה כנשיא ארה"ב ומאירועים דרמטיים אחרים ברחבי העולם. ואילו השבוע, איפשרה לייב-יו שידורים חיים ממוקדים שונים במזרח התיכון, שלקחו חלק באירועי חזרתו של גלעד שליט הביתה. שמוליק וסרמן, מנכ"ל לייב-יו, העביר לי אימייל מנועם ברוסילובסקי, מהנדס בחברה, שדיווח לכל העובדים על יום השידורים הדרמטי: עשרות מכשירים של לייב-יו נפרשו בישראל במצרים ובשטחי עזה והגדה המערבית על ידי רשתות טלויזיה בין לאומיות מובילות ושידרו, החל מהשעה שש בבוקר ובמשך כל היום, לכל רחבי העולם. "במקביל לכך שאנחנו שותפים לשמחתה של משפחת שליט", כתב נועם לעובדי החברה, "אנחנו גאים בכך שאיפשרנו להעביר את החיוכים שלהם בשידור ישיר למליוני אנשים."

 *גילוי נאות: קיינן פרטנרס היא בעלת מניות בלייב-יו והח"מ משמש כדירקטור בחברה

(פורסם ב"גלובס" –  23 אוקטובר 2011)

 

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

3 תגובות

  1. Dear Izhar,
    This is a beautiful article, a wonderful combination of a story about a 5 years saga with a happy ending to one of our/Israel SON coming back home and a touch of the influence a hi-tech solutions has on our daily life.Beautiful, thanks Izhar

  2. מקסים! אתה משכיל לשתף אותנו בפעימות החיים שכאן, ולשוות לכך פרספקטיבה שונה כל כך מהיומיומי שכאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.