זכרונות מספטמבר ההוא

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
זכרונות מספטמבר ההוא

יום שני בבוקר איננו יום אידיאלי לשיחרור הודעות לעיתונות. הציבור האמריקני חוזר מסוף השבוע הארוך, הבורסות נפתחות, יש דברים חשובים יותר מהודעתה של חברת סטארט-אפ על כך שגייסה עשרים וחמישה מליון דולר. ולכן, החליטו דיויד ושרון, אנשי השיווק של "ביזנס לאיירס", שאת ההודעה שלנו על הגיוס המרשים הזה נתזמן ליום שלישי בבוקר, ה – 11 בספטמבר 2001 .

אמיר, מנהל פעילות החברה בארץ, הוזמן באותו יום להרצות בכנס של בנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס. חשבנו שיהיה נחמד, אם בהרצאתו בכנס יודיע אמיר על גיוס הכספים הזה, ובמקביל נשחרר את הידיעה לעיתונות, בניו יורק ובישראל. שעת ההרצאה שלו היתה ארבע אחרי הצהריים שעון ישראל, תשע בבוקר בניו-יורק.

ביום שלישי בבוקר סיכמנו, אשתי ואני, את הלוגיסטיקה להבאת הורי משדה התעופה. הם היו בטיסת אל על בדרכם לנחיתה מתוכננת בניוארק, באותו יום אחרי הצהרים. ראש השנה חל בעוד מספר ימים, ואנחנו נערכנו לחגוג בניכר ביחד. הורדתי את הילדים בבתי הספר והגעתי למשרדינו שברושל-פארק, ניו ג'רזי, כדי לפגוש את רותי וגדי מ"פלנוס", שהיו משקיעים בחברה. ההודעה שלנו לעיתונות שוחררה בסביבות השעה שמונה ושלושים.

כשעה קודם לכן, הגיע בארי בייקוף, מנכ"ל חברת היי-טק, לשדה התעופה של בוסטון. הוא היה בדרכו לטיסת יונייטד מספר 175, ובשל צירוף נסיבות מוזר איחר במספר דקות לשדה התעופה. הוא עשה את דרכו בריצה ל"גייט", אך התנהגותו הרגיזה עובדת ביטחון מבוגרת שעמדה בשער הכניסה למטוס. היא סירבה להרשות לו לעלות למטוס למרות טענותיו ותלונותיו. בייקוף התקשר לסמנכ"ל הכספים שלו, ג'יימס היידן, שחיכה לו כבר בתוך מחלקת העסקים של המטוס, סיפר לו על האירוע המרגיז, וקבע עימו שייפגשו מאוחר יותר באותו יום בסן פרנסיסקו. זו היתה שיחתם האחרונה. היידן נהרג בהתרסקות המטוס אל תוך המגדל הדרומי של התאומים בניו יורק.

קצת לפני תשע בבוקר קיבלתי התראה באימייל מ – CNN, שדיווחה על תאונת התרסקות של מטוס קל, שהתנגש באחד מבנייני התאומים בניו יורק. שעה לאחר מכן היינו כולנו חלק מעולם חדש, המום, כועס ואולי מפוכח יותר. כל אחד מאיתנו זוכר מן הסתם איפה היה ומה עשה באותו יום. לכולנו יש מעגלים כאלה ואחרים, הסובבים סביב היום ההוא.

המעגל שלי המשיך גם הוא. בסביבות עשר בבוקר נקראנו אל הגן היהודי של צעיר ילדינו. ההורים נתבקשו לפנות את ילדיהם מהגנים, מחשש להתקפות נוספות. אחד מפעילי הקהילה היהודית הסתובב בכניסה לגן, חמוש בנשק, ובדק אנשים "חשודים". מיקומו של הגן, כעשרה מייל בקו אוירי מבנייני התאומים, והחדשות על התקפות נוספות בוושינגטון ובפנסילבניה, הנחילו לכולם את תחושת האיום, שהכל עדיין אפשרי. בצהרים נסענו לאסוף את הילדים מבתי הספר. מתוך כמה מאות תלמידים, חיכו להוריהם בבית הספר רק קומץ של תלמידים, רובם ככולם ישראלים. מסתבר, שבניגוד לנו הישראלים, למודי נסיון בפיגועים ובטרור, ההורים האמריקנים לא חיכו – הם אספו את ילדיהם מבתי הספר עוד בשעות הבוקר, לאחר שהתפשטה הידיעה על מתקפת הטרור המשתוללת בניו יורק הסמוכה.

במשך היום הצלחנו לאתר את כל עובדי החברה ולודא שאיש לא נפגע. שיחות הטלפון הרבות מקרובי משפחה וחברים מודאגים מישראל פסקו לקראת הצהרים, עם קריסתה של מערכת התקשורת באיזור. הקשר הטלפוני חודש רק לקראת שעות הערב. אחת משיחות הטלפון שלי היתה אל ברייאן יאנג , מייסד ומנכ"ל חברת ת'ור טקנולוג'יס, שהיתה מתחרה ישירה שלנו. משרדי ת'ור שכנו במגדל הצפוני של התאומים, אחד מהשניים שקרסו באותו יום. בשיחה מרגשת בין שני מנכ"לים של יריבות עסקיות מרות, סיפר לי ברייאן, שבדיוק באותו יום היו רוב עובדי החברה בכנס מחוץ לבניין. המעט שנשארו הספיקו להיחלץ לאחר פגיעת המטוס, מספר דקות לפני קריסת המגדל. הצעתי לברייאן את עזרתנו ככל שיזדקק לה והמשכנו להיות בקשר בחודשים שלאחר האסון. בשלב מסויים אפילו בדקנו אפשרות לאיחוד בין החברות שלנו.

הורי לא הגיעו לניוארק באותו יום. בהודעה דרמטית הודיע הטייס לנוסעים, שהם מוסטים לנחיתה בקנדה, בגלל התקפת טרור וסגירת המרחב האוירי של ארצות הברית. את הימים הקרובים הם בילו בשדה התעופה בחסות מתנדבי חב"ד בקנדה. את ראש השנה ההוא כבר לא חגגנו ביחד.

כשנה מאוחר יותר חתמנו בארי בייקוף ואני, הוא מנכ"ל נטגריטי ואני מנכ"ל ביזנס לאיירס, על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין החברות שלנו. ביזנס לאיירס הפכה להיות הספקית הבלעדית של נטגריטי לתוכנת הניהול של פרופילים דיגיטאליים, אותה פיתחנו. ובחלוף שנה נוספת חתמנו, הוא ואני, על הסכם רכישתה של החברה שלנו על ידי נטגריטי. רבים מהדיונים שלנו בשלב המשא ומתן על ההסכמים התרחשו בחדר הישיבות של נטגריטי, שהיה סמוך לחדר הזיכרון שהוקם לזכרו של ג'יימס היידן, האיש שחיכה למנכ"ל שלו על המטוס ההוא. מעגל אחד נוסף נסגר. ואולי בעצם – שבע שנים אחרי – המעגל הזה עדיין פתוח.

(פורסם ב"גלובס" – 7 ספטמבר 2008)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.