רכבת לילה לתל אביב

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הודעתה של גוגל בדבר בחירתה של תל אביב כאתר הניסוי לשירות שיתוף ההסעות החדש שלה – RideWith – הגיעה השבוע בתיזמון מושלם על רקע תחילתן של עבודות הנחת התשתית לרכבת התחתית העתידית של תל אביב. מצד אחד, פתרון טכנולוגי חדשני המתבסס על אפליקציית מובייל, שירותים מבוססי מיקום וטכנולוגיות מאובטחות לתשלומים דרך המכשיר הסלולרי ומשתלב יפה בטרנד העולמי לכלכלה שיתופית. ומצד שני פרוייקט תשתית ענק, שיעלה מליארדי דולרים, יחרוג בוודאות מהתקציב הדמיוני שהוקצב לו, יימשך שנים רבות, הרבה מעבר לזמן שתוכנן לו באופטימיות לא מוצדקת, ישבית את אזור העבודות וישבש את חייהם של מליוני תושבי העיר תל אביב ומבקריה במשך זמן בלתי סביר, ולכשיושלם יהווה אולי פתרון לבעיות התחבורה של תל אביב לפני כעשרים שנה.

RideWith היא דוגמא מצויינת לחשיבה מודרנית, לפתרון בעייה ישנה וכואבת על ידי יציאה מהמרובע והקיבעון המחשבתי. רוצים להפחית את העומס בכבישים? לחסוך בזמן הנסיעה בשעות העומס? להעלות את הפריון על ידי מניעת הבזבוז המשווע של אין סוף שעות פקקים והרגעת העצבים המרוטים של הנהגים המתוסכלים? ובכן, במקום לחשוב – כדרך העולם הישן – על פרויקטים תשתיתיים מגלומניים, על חפירות ועל בולדוזרים, על מחלפים חדשים עם גשרים תלויים ומנהרות תת קרקעיות שהן פאר היצירה ההנדסית, למה לא לחשוב על פתרונות פשוטים בהרבה? למה לא פשוט להפחית את כמות הרכבים הנוסעים בכבישים בשעות העומס? וזה בדיוק הכיוון שגוגל מציעה באמצעות השירות החדש.

מסיבותיה שלה, גוגל נוקטת במשנה זהירות ומגבילה את השימוש באפליקציה לשתי פעמים ביום. מה שהופך את משתמשי RideWith לאנשים שמשתתפים בנסיעה קבוצתית ברכב ומשפרים בכך את רמת חייהם ולא לנהגים בשכר, הזוכים למקור הכנסה נוסף (כי בשביל זה הרי כבר קיימת הובר). וזו בדיוק דרך המחשבה שצריכים היו פרנסי העיר תל אביב לנקוט. אילו היו חושבים מחוץ לקופסה, ומסתכלים סביבם על טכנולוגיות המאה ה – 21 יכלו להעלות רעיונות נוספים, זולים בהרבה ובעלי השפעה מיידית על איכות החיים של הנוהגים בעיר ועל תושביה.

במקום לבנות כבישים ומנהרות, אפשר פשוט להפחית את כמות הרכבים בעיר. כמה פשוט וכמה נכון. איך עושים את זה? באמצעות 20 מליארד השקלים שעומדים להשקיע בפרויקט האדיר על מנת להקים את חלקו הראשון, אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר לסבסד את הדלק לנהגים שיוכיחו באמצעים טכנולוגיים שהם מסיעים איתם אנשים לעבודה ובחזרה. אפשר לקנות עשרות אלפי זוגות אופניים ולפזר אותם ברחבי העיר. ניתן לסגור מסלולים מיוחדים לרכבים אוטונומיים (גם כאן מן הראוי לשים לב להתקדמות שמובילה חברת גוגל בנושא), שיסיעו אנשים במסלולים שנקבעו מראש. לרכבים אלה אין צורך לבנות מנהרות, כבישים מיוחדים, או גשרים כלשהם. הטכנולוגיה כבר קיימת ותבשיל לכדי שימוש מסחרי מוגבל כבר בשנים הקרובות. אפשר לבצע אופטימיזציה בכבישים על ידי תוכנות שינתחו הררי נתונים ויפעילו אלגוריתמים חכמים לצורך וויסות שעות העבודה בניגוד לשעות העומס בדרכים. ניתן לתת הנחות במיסים ותמריצים מיוחדים לעסקים ומקומות עבודה שיוכיחו שכמות הרכבים בהם משתמשים העובדים ומספר שעות הנסיעה ירדו מסף מסויים. וכמו בלונדון המודרנית, המחוברת היטב על ידי רכבת תחתית וותיקה ויעילה ביותר, ניתן גם לקבוע שעות ואזורים בהם הנסיעה ברכב היא יקרה עד כדי כך שאיננה כדאית.

כל אלה ועוד רעיונות רבים אחרים יכולים להקל באופן משמעותי ביותר את בעיות התחבורה והעומס הבלתי נסבל באזור המרכז. כל מה שנדרש הוא אימוץ קו מחשבה חדשני ומחוץ לקופסה. וכל מי שאומר שרק מליארדי דולרים של בטון ודחפורים וסבל של מליוני תושבים לאורך שנים ארוכות הם אלה שיביאו לפתרון הבעיות של פעם, מתעלם מפוטנציאל החדשנות האדיר שקיים ממש כאן, בהישג ידינו, באומת הסטארט-אפ.

המגבלה היחידה שאפשר להעיד לגביה בוודאות בשלל הפתרונות החדשניים האפשריים היא, שהם אינם כוללים טקסים רבי משתתפים בהם עומדים ראש הממשלה ושר התחבורה כתף אל כתף, כשקסדה צהובה מהודקת בקפדנות לראשיהם ומהווה ניגוד מושלם לחליפה החגיגית אותה הם לובשים ביום חגם. והטקסים האלה מצטלמים כמובן היטב למהדורות סוף השבוע ופרסומות הבחירות, מה שמגביר את נחיצותם הקריטית. הטקסים אמנם לא יתקיימו, אבל אתם יודעים מה – באמצעות כמה אלפי דולרים בודדים ניתן לרכוש חומרה ותוכנות שייצרו מציאות מדומה מרשימה עבור הפוליטיקאים שלנו ויאפשרו להם לגזור סרטים כאוות נפשם אל מול קהל וירטואלי של מליוני אנשים, שיריעו להם בשאגות אדירות ויקראו בשמם בקצב, ללא לאות וללא הפסקה.

גשר מעריב 20 אוגוסט 2015

(פורסם ב"גלובס" – 7 יולי 2015)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *