הכפתור האדום – פרק ב'

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

אתמול בערב נכחתי בכנס השנתי למאבק באלימות ברשת, שאירגנה עמותת "הכפתור האדום". עמותה זו מגדירה את עצמה כסטארט-אפ חברתי אשר חרט על דגלו את המאבק באלימות ברשת. אנשי "הכפתור האדום" פיתחו טכנולוגיה המאפשרת לגולשים ברשת לדווח באופן מיידי על כל גילוי של אלימות ברשת, אותה הם חווים אם כקרבנות ואם כעדים להתרחשות.

המוצר שלהם הוא תוסף חינמי לדפדפן האינטרנט ובקרוב תושק גם אפליקצייה סלולרית. לחיצה על הכפתור האדום מצלמת את אירוע האלימות ומתקשרת אותו למרכז הבקרה של המיזם. שם נבחן האירוע על ידי מתנדבים, שפועלים להסרת התוכן הפוגעני ומדווחים לגורמים המתאימים, כולל היחידה המיוחדת ללוחמה בסייבר של משטרת ישראל.

כתבתי כאן כבר בעבר על "הכפתור האדום". לפני כשנה וחצי זה היה מיזם בתחילת דרכו והיזמים שלו, סטודנטים לתואר מנהל עסקים במרכז הבין תחומי בהרצליה, הקימו אותו במסגרת לימודי היזמות – בהם הם מחוייבים גם לפרויקט מעשי. הם באו להתייעץ איתי לגבי הפרויקט והאפשרויות השונות לקדם אותו לכלל נראות ציבורית והפצה רחבה. כבר אז היה ברור, שהם מחוייבים ל"כפתור האדום" הרבה מעבר לניקוד האקדמי שהוא יקנה להם. ואכן, הפרויקט תפס תאוצה ונמצא בימים אלה בתנופה משמעותית בחזיתות השונות בהן הוא פועל.

בפאנל מיוחד שהנחה אמש עדי זוטא, אחד מהיזמים, הוא אירח את חברת הכנסת יפת קריב (יש עתיד), ד"ר מירן בוניאל ניסים – חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, רב פקד גלעד בנט –  היועץ המשפטי של יחידת הסייבר במשטרת ישראל וגל יוסף, יו"ר מועצת התלמידים הארצית. מדברי המשתתפים עלתה תמונה עגומה למדי לגבי האלימות ברשת. בני הנוער חשופים לאלימות קשה, הן בתכניה והן במימדי האיומים המיידיים על שלומם ועל בטחונם האישי והם פוגשים את האלימות הזו בכל מקום וירטואלי בו הם בוחרים להיות – בווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק, בסיקרט, בצ'אטים או פשוט באתרי האינטרנט השונים. ד"ר בוניאל ניסים ציינה שהתופעה שחווים בני הנוער שלנו היא בין לאומית באופיה, חלק מהעולם שבתוכו גדלים הילדים שלנו. ילדים בגיל ההתבגרות ברחבי העולם הם קרבנות לאלימות דיגיטלית קשה אבל גם במקרים רבים חלק מהתופעה, ובאופן קיצוני ביותר. קשה להתנחם בידיעה הזו.

חברת הכנסת קריב הצביעה על אלימות המבוגרים ברשת וסיפרה על דברי האלימות הקשים שהיא סופגת בדף הפייסבוק שלה. ואכן, במיוחד בימים אלה שלקראת בחירות, השיח הציבורי הדיגיטלי בישראל התיר כל רסן. מאות אלפי הערות נכתבות מדי יום מעל גבי כל דף דיגיטלי אפשרי והן מכילות קללות, איומים, השמצות, איחולי מוות בצורות שונות, עלבונות והאשמות. מה הפלא, שהשיח הזה עובר לילדים של אותם הורים שמרשים לעצמם, והוא מופנה כלפי חברים שלהם לספסל הלימודים או בכל פורום חברתי אחר.

אלון בר דוד, שותפו של זוטא למיזם, חשף אתמול נתונים משמעותיים לגבי מיזם "הכפתור האדום". בשנת 2014 קיבלו מוקדי המתנדבים של הכפתור האדום 7,431 דיווחי אלימות ברשת. קצב הפניות הנוכחי עולה על ארבעים דיווחים בכל יום. בעקבות פעילות "הכפתור" הורדו מהרשת עשרות סרטונים אינטימיים בהם נחשפו קטינים, הוסרו מאות דפים אלימים והעברו לטפול המשטרה כמה עשרות מקרים בעלי אופי פלילי. 63% מהלחיצות על "הכפתור האדום" מונעות מהרצון לדווח על קבוצת שנאה, 14% מדווחים על הסתה כלפי מישהו או מישהי, 7% מדווחים על סרטון אלים, 5% מתארים חשש מאובדן חיים. יש כיום כ 8000 משתמשים פעילים של הכפתור ברחבי הארץ והכוונה היא להגיע לעוד כמה עשרות אלפים בשנה הקרובה. העמותה משתפת פעולה עם חברת פייסבוק והגיעה ביחד איתה למצב שבו 90% מהתכנים המדווחים על ידי הכפתור האדום מוסרים מיידית מהרשת החברתית. ב"סיקרט" אחוזי ההסרה הם 95% ודווקא ביו-טיוב האחוזים נמוכים למדי – בסביבות ה 40%.

בין הסיפורים הקשים שסיפר בר דוד לקהל, היה סיפורו של א', שלחץ על הכפתור האדום בשעה 00:26 באחד מימי השנה שעברה. "מאיימים עליי שיעלו תמונות שלי ברשתות החברתיות, אני חייב את עזרתכם דחוף. אני לא מפסיק לבכות ואני לא מצליח לשבת דקה ברוגע" הוא כתב. 24 דקות לאחר מכן הגיעה ניידת משטרה לביתו של א', בהמשך הוא קיבל סיוע מהרשויות והאיומים לגביו הוסרו. נער אחר החליף את תמונת פרופיל הפייסבוק שלו לחבל תלייה וכתב פוסט פרידה לחבריו ומשפחתו. הדיווח הגיע מיידית לכפתור האדום, הועבר לטיפול המשטרה שהגיבה במהירות והצילה אותו. אתמול חזינו בתמונת הפרופיל המזעזעת בה בחר ולאחר מכן ראינו את דף הפייסבוק הנוכחי שלו, אופטימי ומחוייך.

"הכפתור האדום" הוא סטארט-אפ בתחילת דרכו. כמו כל מיזם אחר, הוא מאפשר ליזמים שלו להגשים את חזונם האישי, אבל במקרה המיוחד הזה הוא מאפשר גם לקהל הרחב והאיכפתי לקחת חלק חשוב בהצלחתו. למעשה, ללא שיתוף פעולה נרחב מצד הקהל, הסטארא-אפ הזה לא יגשים את ייעודו. ובמובן הזה, כולנו בעלי מניות בכפתור האדום ומן הראוי שכולנו נתרום להצלחתו. למען בטחוננו האישי בעולם הדיגיטלי, ובעיקר למען בטחונם של ילדינו.

 

אלון בר דוד ועדי זוטא, יזמי הכפתור האדום



(פורסם ב"גלובס" – 10 פברואר 2015)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.