השבוע החולף היה אחד מאותם שבועות שיכולים להתרחש רק בישראל. ביום חמישי שעבר הגיע למשרדנו יזם של חברת אינטרנט מעניינת. במהלך הפגישה התברר, שהיזם לא היה בטוח שיוכל להגיע לפגישה, כי היה מאוד עסוק בערב הקודם: כטייס קרב במילואים בחיל האוויר הישראלי הוא השתתף בהתקפה הפותחת של מבצע "עמוד ענן" על מאגרי הטילים בעזה. אחרי ההתקפה המוצלחת הוא חזר הביתה ולמחרת הלך לגייס כסף למיזם שלו. יזם ישראלי.
אחרי הצהרים נסעתי לחיפה. במסגרת שבוע היזמות הבין לאומי התכבדתי להרצות באירוע של BizTEC בפאב חיפאי על יד הטכניון בפני כמה עשרות יזמים, שהגיעו למפגש למרות הפיתוי המוכר לכולנו להיצמד למסכי הטלוויזיה ולהאזין לכל שבריר פסוק חסר משמעות של פרשנינו המלהגים עצמם לדעת. סיפרתי ליזמים הצעירים איך לפני כעשרים ואחת שנים , כשהייתי בוגר טרי של הטכניון, החלטנו אשתי ואני תחת איומים של טילים ארוכי טווח מעיראק להתפנות עם שיר, בתנו התינוקת, מאיזור הסכנה בחיפה ולעבור – עד חלוף האיום – למקום שקט ובטוח… אשדוד.
חזרתי הביתה באותו ערב ופגשתי שם את משפחתי המורחבת: חותנתי, שהעדיפה להתפנות מביתה שבאשדוד לאור פגיעות הטילים ברדיוס של מאות מטרים מביתה; וגיסי עם אשתו ושלושת ילדיהם שגרים בקיבוץ אור הנר, באזור "עוטף עזה", שפינו את ביתם עד שיעבור הזעם הנוכחי.
הצלצולים הקצרים והבלתי פוסקים בסמארטפון של גיסי משכו את תשומת ליבי. מסתבר, שכתושב נאמן של אזור הדרום טעונה אצלו זה מכבר אפליקציית "צבע אדום", המתריעה בזמן אמיתי על יציאות טילים מכיוון עזה. טענתי את האפליקציה גם על האייפון שלי. אתה כנראה צריך להיות ישראלי, על מנת שייראה לך טבעי לחלוטין לגלוש אל חנות האפליקציות של אפל, לחפש שם אפליקציית "צבע אדום", לטעון אותה למכשיר שלך ולתכנת את המכשיר כנדרש על ידי בחירת האופציה לדחיפת הודעות בזמן אמת. ואחרי שעשיתי את כל זה, זכיתי בימים שחלפו מאז לצפות במסך המכשיר שלי מתמלא לעיתים תכופות בהודעות מאירות עיניים, כולן בצבע אדום כמובן.
ואצלנו, במשפחה שלנו, זה גם היה השבוע של ליאור. הוא נולד לפני קצת יותר מתשע עשרה שנים בירושלים, ביום שבו התרחש פיגוע קשה בעיר. היום בבוקר הוא התגייס לשירות קרבי בצה"ל וכאילו נסגר מעגל, כשענני המלחמה שברקע מזכירים לנו את היום ההוא ואת המחוייבות האדירה שחלק מבני הנוער מוכנים לקחת על עצמם עבור המדינה שבה גדלו. נסענו איתו לבקו"ם ונפרדנו ממנו בהתרגשות גדולה. בשנים הקרובות ילוו אותו דבריו של סבא שלו, שבירך אותו לקראת גיוסו: "נכד יקר שלי: לך בשלום, ושוב בשלום הביתה." נאחל זאת, מכל הלב, לכל החיילים שלנו, באשר הם נמצאים.
…
(פורסם ב"גלובס" – 21 נובמבר 2012)
