קוראים לזה גזענות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

רוב הסיכויים, שלכשיתפרסם הטור הזה תהיה הפגנת בני העדה האתיופית בכיכר רבין זיכרון הולך ודוהה, המפנה את מקומו לאירועי היום הבוערים. התהפוכות במשא ומתן להרכבת הממשלה והילולות ל״ג בעומר יתפסו את מקומם בראש הכותרות והחיים יחזרו אט אט לשיגרה. כראוי במקומותינו, ניתן גם להניח שעם שוך הסערה הגדולה, תפחת הדחיפות וייחלש הלחץ הציבורי לטפל באופן יסודי בנושא הכאוב הזה, שעלה על סדר היום של מדינת ישראל כמו בהתפוצצות הר געש. אבל דווקא בגלל זה, מן הראוי לדחות כל נושא אחר שהיה מועמד לטיפול כאן הערב ולהתייחס למחאת בני העדה האתיופית, לפחות עוד פעם אחת.

יש משהו שהלך לאיבוד בלהט הדיון הציבורי בנושא ההפגנות האלימות שהתרחשו השבוע בירושלים ובתל אביב, התנהלות המשטרה, ההיסטוריה של הקיפוח ותחושת הניכור שבני העדה האתיופית מתנסים בה כבר שנים רבות. מה שכמעט נעלם מהשיח הציבורי היא התובנה הפשוטה שבאופן כללי אנחנו מדינה נגועה בגזענות, שמוכנה לקבל גזענות כהשקפת עולם ומגלה סובלנות כלפי גזענים.

כי הגזענות שהוקרנה כלפי יוצאי אתיופיה בישראל היא רק עוד אחד ממפגני הגזענות הרבים שהורגלנו לראות סביבנו, ואל מולם אנחנו נוהגים להטמין ראשנו בקרקע ולהתעלם מהם באלגנטיות הראויה. אין דבר כזה ״גזענות נגד ערבים״, או ״גזענות נגד יהודים״, או ״גזענות נגד אתיופים, סודנים, פולנים, רוסים או מרוקאים״, יש רק "גזענות" וזהו זה.

ומי שקורא קריאות גזעניות נגד ערבים ביום הבחירות הוא גזען. ומי שמעוררים מהומות אלימות בדרום תל אביב כנגד שחורים בגלל צבע עורם הם גזענים. וקבוצה מפורסמת שמונעת כמדיניות מוצהרת, בלי בושה, מבני מיעוטים להתקבל לשחק בשורותיה, היא קבוצה גזענית. והסלבריטאים שמקפידים להצטלם בגאווה כשהם עטופים בצעיפי הקבוצה הזו, מגלים סובלנות תמוהה לגזענות מוצהרת ואולי אולי גם הם גזענים קטנים בעצמם. וכמובן, גם מי שמלגלג למנשקי קמיעות וכך גם מנהלי מוסדות חינוך שאינם מוכנים לקבל למסגרותיהם בנות עדה מסויימת רק בגלל מוצאן. כל כך הרבה דוגמאות ראינו סביבנו בשנים האחרונות לשד הגזענות המכוער והעדפנו להתעלם. גם כי במקרים רבים השד הזה משרת אינטרסים ציניים של פוליטיקאים שאינם בוחלים באמצעים הכי בזויים וגם – בעיקר – כי שנים רבות לא צמחו כאן מנהיגים אמיצים שהובילו קו מוסרי ערכי במקביל לדאגותיהם לסקטורים אותם הם מייצגים.

אי אפשר יהיה למגר את התופעה המכוערת הזו, המאיימת לקעקע את אושיות החברה הישראלית, מבלי לממש מדיניות חד משמעית של אפס סובלנות כלפי כל גילוי של גזענות, מכל סוג, כלפי כל מגזר ובכל דרך שהיא. ועד שזה יקרה, האחריות מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו, להתריע, להילחם ולמנוע את גילויי הגזענות באשר הם.

ובעניין הזה, גם ההיי-טק הישראלי חייב בחשבון נפש פרטי משלו. כמי שראה מאות ואולי אלפי חברות היי-טק ישראליות בעשרים השנים האחרונות אני יכול להעיד, שלא במפתיע, שמספר המפתחים, אנשי השיווק או המכירות, שלא לדבר על מנהלים, ממוצא אתיופי בהיי-טק הישראלי שואף לאפס. ואם זכרוני איננו מטעה אותי, מתוך מאות צוותים של יזמים מוכשרים בשלבי הקמת סטארט-אפ, פגשתי בעשור האחרון לא יותר משניים או שלושה יזמים ממוצא אתיופי. אין כאן בשום אופן עדות לגילויי גזענות בהיי-טק אבל בהחלט יש בעובדה הזו שיקוף לכשלונה האומלל של החברה הישראלית לאמץ לתוכה את בני העדה ולתת להם הזדמנויות שוות. בהינתן שאנשי היי-טק רבים עוסקים מיוזמתם ובהתנדבות ביוזמות חברתיות רבות, הנה עוד משימה אחת, בעלת חשיבות לאומית, לעסוק בה. אני משוכנע שיהיו מי שירימו את הכפפה.

(פורסם ב"גלובס" – 5 מאי 2015)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.