הקרנות יוצאות לקרב

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

בשבוע שעבר פירסמו 68 חברות השקעה אמריקניות הצהרה, הקוראת לתושבי קליפורניה להתנגד ל"הצעת חוק מספר 23", עליה יתבקשו להצביע במסגרת הבחירות הקרובות, ב – 2 בנובמבר. "הצעה 23", אם תתקבל, תקפיא את "חוק ההתחממות הגלובאלית" שנחקק בקליפורניה בשנת 2006 ובין השאר מחייב נקיטת אמצעים להפחתה דרסטית של פליטת גזים רעילים לאויר העולם. על פי החוק, החל משנת 2011 חייב כל מי שיש לו נגיעה בנושא לטפל ברמות הפליטה, עד שבשנת 2020 תחזור רמת הפליטה הכללית לזו שנמדדה בשנת 1990. החוק הזה הפך את קליפורניה לאחת מהמדינות המובילות בארה"ב ובעולם כולו בחקיקה ירוקה ובעידוד השימוש בטכנולוגיות קלין-טק ידידותיות לסביבה.

אבל, בחודשים האחרונים נקטו מספר חברות תעשייתיות גדולות, וביניהן גם חברות אנרגיה, ביוזמה להקפיא את החוק, בטענה שמימושו יעלה כסף רב, ייאלץ אותן לפטר עובדים ויתרום לעליית מפלס האבטלה המדאיג במדינת קליפורניה, העומד כיום על מעל 12%. "הצעה 23", אם תתקבל, תקפיא את החוק עד שיירד מפלס האבטלה בקליפורניה אל מתחת ל 5.5%.

כנגד היוזמה הזו יצאו בתקיפות 68 חברות השקעה, ביניהן קרנות הון סיכון ידועות כמו קליינר פרקינס, USVP, ונטאג'-פוינט (המושקעת בחברת בטר פלייס) ועוד. המשקיעים, שמנהלים למעלה מ 415 מליארד דולר, טוענים ש"הצעה 23" תפגע קשות בתעשיית הקלין-טק בקליפורניה, תגרום לפיטורי אלפי עובדים, תגרור עלייה במחירי האנרגיה ותחמיר את זיהום האויר. אם תתקבל ההצעה, מאיימים המשקיעים להפסיק להשקיע בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה. גופי ההשקעה החתומים על ההצהרה מדווחים על 9 מליארד דולר שהשקיעו בתעשיית הקלין-טק בקליפורניה. הם מאיימים, שמעתה יפנו את כספיהם להשקעה במדינות אחרות. (גילוי נאות: קיינן פארטנרס, קרן אמריקנית בה שותף הח"מ, חתומה אף היא על ההצהרה).

זוהי מלחמת אינטרסים בין גופים כלכליים, אבל יש לה גם משמעויות מרחיקות לכת לגבי איכות החיים וסוג העולם שתושבי קליפורניה החליטו כבר בשנת 2006 שהם רוצים לחיות בו.

לדיון הציבורי הזה בקליפורניה יש גם זוית ישראלית. ראשית, האטה בהשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ירוקות בקליפורניה, תפגע קשות בקלין-טק הישראלי. חברות ישראליות רבות שותפות לתוכניות פיילוט בקליפורניה ונהנות מסיוע ומענקים מגופים ציבוריים שונים שם. אסור להמעיט בעוצמת המכה שעלולה התעשייה המקומית לחוות, אם תתממש הפגיעה בקלין-טק מעבר לים. בנוסף, גם למלחמת האינטרסים יש הקבלה מקומית ישראלית. לאחרונה נמתחה ביקורת קשה על קרנות ההון סיכון הישראליות, בעקבות בקשתן לגבש מדיניות ממשלתית שתעודד השקעה בקרנות המקומיות, כדי להציל את ההיי-טק הישראלי. אם לשפוט על פי מאמרי המערכת נוטפי הארס, תגובות הטוקבקיסטים ואוירת העליהום הכללית, עדיף לנו לצפות בקריסתן של הקרנות ובהיעלמותם של למעלה ממליארד דולר בשנה מנוף ההיי-טק הישראלי, מאשר לתמוך בקרנות, ששכנעו משקיעים זרים להשקיע בישראל. קרנות ההון סיכון הישראליות יכולות להתעודד ממקבילותיהן מעבר לים: אם הקרנות מאמינות שיש להצלחתן חשיבות גם לאינטרס הציבורי הכללי, הן אינן צריכות להתבייש בכך. לפעמים, האינטרס הציבורי יכול להשתלב עם האינטרסים הכלכליים של גופים עסקיים. מה שנכון לקליינר פרקינס ולקרנות נוספות בקליפורניה, המנהלות ביחד כ 415 מליארד דולר, אולי נכון גם במדינת ישראל.

(פורסם ב"גלובס" – 24 אוקטובר 2010)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.