נלחמים בהעתקות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הודעתו של משרד החינוך בשבוע שעבר, כי ייאבק בתופעת ההעתקות בבחינות באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשיבוש התקשורת הסלולרית בבבתי הספר מעוררת התפעלות מתושיית המשרד ומיכולתם היצירתית של אלה האמונים על חינוך ילדינו.

בעיני רוחנו מצטיירם פקחים אמיצים של משרד החינוך הישראלי, כולם גברים חסונים, יפי הבלורית והתואר, בוגרי סיירת מטכ"ל והשייטת, המתגנבים באישון ליל אל בתי הספר הבעייתיים שסומנו מראש בסמני לייזר מיוחדים בתור כאלה הדורשים טיפול מיוחד בשל ריבוי העתקות בתחומם.

מיטב בחורינו מתקינים בבתי הספר הללו מכשירי ציתות ומעקב, מגובים במצלמות וידאו מיוחדות ואמצעי תקשורת סודיים שעתידים לדווח, בתקשורת מוצפנת כמובן, על כל פעילות חשודה למרכז הבקרה הארצי למניעת העתקות והונאה במערכת החינוך הישראלית.

המרכז המתקדם הזה, אי שם במרכז הארץ, מאוייש על ידי בוגרי 8200, העומדים יום וליל על משמרתם למען טוהר החינוך במדינת ישראל. הם אוספים את התשדורות הסודיות מכיתות הלימוד, מאזינים ללחשושי תלמידים בחמש שפות שונות ומעבדים את אין סוף הנתונים שזורמים לשם מבתי הספר באמצעות תוכנות מתקדמות, שרק ההיי-טק הישראלי יודע לייצר כמותן.

מכשירי הציתות המותקנים בבתי הספר מתוחכמים עד כדי כך שהם מסוגלים להבחין בין תשדורת תמימה לבין שידור סלולרי פסול. וכך, תלמיד השולח לאמו הודעת ווטסאפ דחופה בנוסח "אוף אמא, מה יהיה, שוב שכחת להכין לי סנדביץ' עם שוקולד לבית ספר, תגיעי לכאן במיידי" מסומן על ידי המכשירים כעוד תלמיד מפונק וחסר חינוך אבל הודעתו נשלחת ללא הפרעה.

אך לעומת זאת תלמידה, שבמכשיר הסלולרי שלה מאותרת נוסחה לפתרון בעייה טריגונומטרית סבוכה ומכילה את המילים "טאנגנס", ו"משולשים חופפים", הופכת מיידית למבוקשת. התשדורות הסלולריות שלה נחסמות ובמקומן משודרות הודעות סתמיות המכילות לינקים ללהיטיהם של ג'אסטין ביבר ופסיי. במקביל מוקפצים לכיוונה של אותה תלמידה סוררת צוותים מיוחדים של בוגרי יחידות המסתרעבים, מחופשים בתלבושת האחידה הבית ספרית, על מנת לעוצרה בהקדם האפשרי, הרבה לפני שתצליח לגרום נזק בלתי הפיך.

בנוסף לכל אלה, עמלים אנשי משרד החינוך על סתימת הפרצות הקוראות לגנבים, הלא הם תלמידי ישראל. הם עושים זאת על ידי כתיבת בחינות שמותאמות למאה הקודמת ולא למאה הנוכחית. בחינות, הבודקות יכולת שינון אין סופי של חומר מיותר ומבוססות על עבודה אינדיבידואלית, כל תלמיד בפני עצמו, ללא חקירה וניתוח של החומר הנלמד וללא שיתוף עם חברים לספסל הלימודים.

כי הרי ברור לנו שבאומת הסטארט-אפ איננו רוצים תלמידים חוקרים, העובדים בצוותים, המשתפים את חבריהם ודנים עימם במידע שאספו, תוך התייעצות עם מוריהם ועם מומחים שונים. איך ייבחנו תלמידים שכאלה, איך ייקבעו הציונים שלהם והחשוב מכל: איך נחסום את התקשורת הסלולרית ביניהם?

(פורסם ב"גלובס" – 1 מאי 2013)

 

ובנימה קצת יותר כבדת ראש, הנה דבריו של מנדי רבינוביץ', מנהל התיכון הריאלי ("בית בירם") בחיפה, כפי שפירסמנו השבוע ב Start-up Stadium , בנושא זה:

מִשְׁטור החינוך
————
עם סיום ימי הזיכרון הלאומיים נפתחת בכל שנה מחדש "עונת בחינות הבגרות" ובוּקַה וּמְבוּלַקַה אוחזת במערכת החינוך.
שריקת הפתיחה נשמעה מירושלים בדמות ההודעה הדרמטית של הפעלת אמצעים טכנולוגיים לשיבוש התמסורת הסלולרית, כחלק מהמאבק על טוהר הבחינות.

באחת, אוּשר מחדש שתלמידי ישראל הם אכן חבורה כללית של רמאים, שהדרך הטובה להתמודד עימם הינה באמצעות יבוא של שיטות הפועלות בהצלחה רבה בבתי הכלא הביטחוניים של שירות בתי הסוהר. אולי כדאי שנזכיר למובילי המיזם הטכנולוגי החדש שתלמידינו נדרשים כבר שנים מספר להפקיד את המכשירים הסלולריים בפינת חדרי הבחינות.

מוטב יעשו אם את המשאבים הללו יפנו לכיוונים מועילים כמו אִפְשוּר זמן לבירור ערכי עם תלמידינו בסוגיות של כבוד, יושרה ואמון. אם אכן אנו סומכים על מנהלי בתי הספר והמורים הבה נניח בידיהם את המשימה לחנך את תלמידינו להיות אזרחים ישרים ושומרי חוק – אין צורך בהחדרת אמצעי פיקוח משוכללים. בהקשר זה ראוי היה גם שנפקיד בידי מורי התלמידים את משימת ההשגחה ונאמין בהם ללא צורך בקבלני השגחה חיצוניים. הכיוון החשוב ביותר בו עלינו ללכת הוא שינוי פדגוגי עמוק במתכונת בחינות הבגרות למען למידה מיטבית המשלבת מעורבות פעילה של הלומד ויצירה עצמאית של ביצוע הבנה משלו, בלשון העם- "פרוייקט" (עיין ערך תכנית ה"מארג" בבית ספרנו).

ועוד הערה אחרונה הנוגעת למושג ההעתקה – העתקה, שיסודה ברמאות ובגניבת דעת, ראויה לכל גינוי ולתגובה חריפה, חד משמעית שבצידה תשלום מחיר אישי ובית ספרי גבוה (כמו שלילת זכאות לתעודת בגרות מצד התלמיד ו/או ביטול הסמכתו של בי"ס מועד להגיש אליה). לחילופין, הגיעה העת שנעז להיפרד מדפוס הבחינה שמעצב את אופני הלמידה לאישיים – תחרותיים ולהתקדם לעבר מתכונת המשרתת את מיומנויות המאה העשרים ואחת, קרי – עבודת צוות, למידה עצמאית וכישורי הדּיינות ופרזנטציה מיטביים.

מנדי רבינוביץ'


 

 

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.