המליארד הבא

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

בדיחה ישנה מספרת על שני אנשי עסקים שנוסעים לארץ רחוקה במטרה להקים מפעל לנעליים. עם נחיתתם הם מגלים שכל המקומיים מסתובבים יחפים. "אין לנו מה לחפש פה" אומר אחד מהם, "הרי כולם פה יחפים." חברו עונה לו: "להיפך, הפונטנציאל הוא אדיר, הרי כולם עדיין יחפים."

בשבוע שעבר התפרסם בהודו סקר שבדק את נגישותה של המודרניזציה לתושבי המדינה. בעודי יושב במסעדה בניו דלהי עיינתי בממצאים: בהודו חיים כ 1.2 מליארד תושבים. לכ 90% מבתי האב אין מחשב כלשהו (גם לא נייד) וליותר מ 50% אין טלויזיה. ל 210 מליון תושבים אין טלויזיה, רדיו, טלפון, מחשב, אופניים, אופנוע או מכונית. 53% מהתושבים מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי. כ 20% מתושבי הודו הולכים ברגל יותר מחצי קילומטר בכדי להגיע למקור מים זורמים. רק ל 10% מהאוכלוסיה יש בבית אסלה המחוברת לצינורות ניקוז.

זהו המקרה הקלאסי של "האנשים היחפים", לתשומת ליבם של אנשי ההיי-טק הישראלי. כי בעשרים השנים הקרובות הודו תשתנה בקצב מסחרר. מאות מליוני אנשים יתחברו לאינטרנט, ירכשו מכשיר סלולרי ויצרכו תוכן דיגיטלי. אותם מליונים גם יתחברו לרשת החשמל, יתקינו ברזים ואסלות בבתיהם ויקבלו גישה לצנרת מים חדשה. מי שישכילו לרכב על הגל הזה ימכרו בשנים האלו מוצרים, שירותים ותוכן במאות מליארדי דולרים.

הדבר נכון לא רק בהודו. היא מצטרפת לברזיל, רוסיה, סין ואינדונזיה, שמתפתחות בקצב מסחרר, והן מייצרות ביחד את מה שקרוי בפי רבים "המיליארד הבא", הלא הם מליארד משתמשי האינטרנט, הצפויים להתחבר כבר בשלוש שנים הקרובות. ההיי-טק הישראלי התרגל לכוון את מאמצי השיווק המסורתיים שלו כלפי שווקים מתקדמים כמו צפון אמריקה ומערב אירופה. אבל, ייתכן שפוטנציאל הצמיחה האדיר בעולם השלישי מצדיק חשיבה שונה.

הנושא הזה מצריך הבנה ותכנון יותר רציניים מקנייה של כרטיס טיסה לניו-דלהי במקום לניו-יורק. מי שירצה ללמוד לעומק את הפוטנציאל של ה"אנשים היחפים" יצטרך להבין את העולם החדש כפי שהוא מתפתח מנקודת ראותם. לדוגמה, כשביקרתי בהודו בשבוע שעבר פגשתי יזמים של רשת חברתית חדשה. "מה מיוחד בזה?" תשאלו בצדק, והתשובה: הרשת הזו כלל לא פעילה באינטרנט. כל חבריה ניגשים אליה דרך מכשירים סלולריים, רובם אפילו לא סמארטפונים. אחרי 36 חדשי פעילות, הרשת מונה כ 15 מליון חברים. אם הנתון הזה לא ממש מרשים אתכם, אולי כדאי להזכירכם שגם בפייסבוק היו 15 מליון מנויים בחודש ה 36 לקיומה. האם ייתכן שרשת חברתית חדשה, סלולרית לחלוטין, תגיע גם היא למימדים של מאות מליוני חברים תוך מספר שנים? אתם מוזמנים להמר. אני מניח שתשובתכם תלויה גם בתפיסת עולמכם לגבי "האנשים היחפים".

(פורסם ב"גלובס" – 21 מרץ 2012)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. ביקרתי בהודו מס' פעמים במסגרת עיסקית, וגם בטיולים פרטיים. זו ארץ מדהימה בהרבה רמות. אין ספק שהודו מהווה הזדמנות גדולה, ויש לה גם יתרונות בהיותה הדמוקרטיה הגדולה בעולם ובעלת תרבות "יותר פתוחה" בהשוואה לשכנתה מצפון מזרח. אבל צריך גם לזכור שלא רק המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. עבדתי עם הודים רבים והיוזמה, יצירתיות והנחישות שלהם לא נופלים מאלה של הישראלים. יהיה חשוב לפתח שיתופי פעולה עם הודו ולנווט בחוכמה כך שהענק השחום הזה לא ירמוס את ההייטק הישראלי בטעות, או במכוון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.