בשבוע שעבר, בעוד יפן מתמודדת עם החשש הנורא לאסון גרעיני והעולם עוצר את נשימתו בחרדה, החליט יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, להכריז על כוונותיה של חברת החשמל הישראלית להקים כור גרעיני בנגב, באיזור שיבטה. מן הראוי לשבח את רון טל על ההישג, שכן עיתוי אומלל מזה להכרזה הזו באמת היה קשה למצוא. בו בזמן שמדינות נחשלות כמו אנגליה וגרמניה מודיעות שהן משהות את תוכניותיהן לפיתוח כורים גרעיניים חדשים לאור האסון ביפן, באותו השבוע בו נשיא ארה"ב קורא לבחינה מדוקדקת של מצב הבטיחות בכל 104 הכורים הגרעיניים בארצו, הרי שבמדינת ישראל אנחנו כרגיל יודעים יותר טוב מאחרים. אבל, מעבר לטעם הרע שבעיתוי האומלל, ייתכן שחשבון הנפש הבין-לאומי סביב נושא הגרעין ייצר הזדמנות עבורנו כאן לבחון שוב את החלופות האפשריות לייצור אנרגיה במדינת ישראל.
החלטת הממשלה מיום 29.1.2009 מבטאת את מדיניות ממשלת ישראל בתחום של אנרגיות מתחדשות. בהחלטה זו קבעה הממשלה יעד מנחה של ייצור אנרגיה חליפית בשיעור של 10% מצריכת החשמל במדינה בשנת 2020. אנרגיה מתחדשת על פי הגדרת הממשלה היא "אנרגיה שמקורה בניצול חום וקרינת שמש, רוח, ביו-גז וביו-מסה או מקור לא מתכלה אחר שאינו דלק פוסילי." משרד התשתיות הלאומיות מעריך במסמך שפירסם בפברואר 2010, שסך הכל העלויות הנדרשות למימוש מטרה זו הוא כ 2 מיליארד דולר על פני 10 שנים.
הנה נקודה מעניינת להשוואה: חברת ברייטסורס הישראלית-אמריקנית בונה בימים אלה תחנת כוח גדולה במדבר מוהאבי בקליפרוניה, שתעשה שימוש באנרגיה תרמו-סולארית. כשתסתיים בנייתה בשנת 2013, בהשקעה של כ 1.37 מליארד דולר, זו תהיה התחנה הגדולה מסוגה בעולם, שתייצר 392 מגה-ואט ותספק חשמל לכ 140 אלף בתים. המשמעות היא, שהטכנולוגיה קיימת, זכתה להכרה בין לאומית וכבר מיושמת ברחבי העולם בפרוייקטים של אנרגיה סולארית. כמו ברייטסורס, יש מספר לא מבוטל של חברות קלינטק ישראליות נוספות, הנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום של אנרגיות מתחדשות. פיתגורס, טיגו אנרגיה, סולר אדג' ואחרות הן דוגמאות לחברות כאלו.
הנגב הוא לא רק מקום טוב להחביא כור גרעיני, אלא גם אחד מהאיזורים הטובים ביותר בעולם לניצול קרינת השמש לצורך הפקת אנרגיה סולארית. תחנת הכוח הסולארית באזור אשלים שברמת הנגב, שהמכרז להקמתה יצא לדרך בשנה שעברה, אמורה לייצר 500 מגה-ואט של חשמל נקי וגם לקדם טכנולוגיות ישראליות שישולבו בה. נכון לסוף שנת 2010, כושר הייצור הכולל של חברת החשמל הוא 11,530 מגה-ואט. מכאן, שהחשמל הנקי שיופק בנגב הוא אכן התחלה יפה, אבל עדיין אחוזים בודדים מצריכת החשמל הכללית במדינה.
ביום חמישי עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הדבר הנכון והודיע על בחינה מחדש של התוכנית להקמת כור גרעיני בנגב. הודעה ראויה בהתחשב בנסיבות. ניתן להעריך שהכור הגרעיני יקום בסופו של דבר, בתקווה שיושקעו בו כל מאמצי התיכנון הנדרשים להבטיח תקני בטיחות מחמירים ביותר. אבל, נקווה שגם נראה במקביל הרחבה משמעותית של השקעה בתשתיות אנרגיה סולארית בנגב, שיעשו שימוש במיטב טכנולוגיות הקלין-טק מתוצרת כחול לבן.
…
(פורסם ב"גלובס" – 20 מרץ 2011)
