מפגש לא שיגרתי

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

אתמול בערב השתתפתי במפגש יזמים. לכאורה, עוד מפגש שיגרתי בשיתוף אצטדיון הסטארט-אפ, בין יזמים בשלבים שונים של התפתחות המיזם שלהם לבין משקיעים ואנשים מקצוע שנמצאים שם כדי לתמוך בעשייה היזמית ובכדי להכיר עוד ועוד יזמים שמצמיחים את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי. כנהוג באירועים כאלה, המפגש מהווה הזדמנות לשיח ולהתלבטות ולדיון פתוח בהשתתפות הקהל. מספר יזמים הציגו את הסטארט-אפ שלהם בפני הנוכחים, כמאה איש שהתכנסו במסעדה העממית שאירחה אותנו, וזכו להערות הקהל. לאחר מכן האזנו כולנו להרצאה של מומחה המדיה האמריקאי אלן ווינקרנץ בנושא אסטרטגיית יחסי ציבור ושימוש נכון בערוצי המדיה השונים בעולם הסטארט-אפים. הערב הסתיים כרגיל בשיחות ובחיבורים רבים בין הנוכחים במקום. נטוורקינג הוא מרכיב מרכזי בכל מפגש שכזה.

ובכל זאת, זה היה אירוע שונה, בגלל הקהל שהרכיב אותו. זה היה מפגש של יזמים ערבים שהתקיים בעיר נצרת, במסגרת פעילותו של MobileMonday נצרת, פורום יזמות מיסודו של היזם הערבי ישראלי הנס שקור. הפורום הוקם על ידי שקור לפני כשנתיים על מנת להוות פלטפורמה של מפגשים, החלפת מידע ויצירת קשרים בין יזמים ערבים ישראלים, ויצירת גשרים עם יזמים ומנהלים מכל מגזרי ההיי-טק הישראלי. שקור, יליד עכו, הוא גם יזם היי-טק בעצמו – הוא הבעלים של חברת Markitect, שעוסקת בפיתוח תכנים ואפליקציות לעולמות הסלולר והאינטרנט. בעשרות מפגשים שקיים הפורום MobileMonday נצרת מאז הקמתו השתתפו כבר אלפים, ביניהם יזמים ערבים ויהודים, ורבים ממובילי תעשיית ההיי-טק הישראלי, שהכירו בחשיבות המפגשים האלה, אם לצורך עידוד יזמות במגזר הערבי ואם למען קירוב לבבות ויצירת תקווה, זהירה ככל שתהיה, לדו קיום אמיתי במדינת ישראל.

והאירוע השיגרתי הזה התקיים אמש, בשבוע פחות או יותר שיגרתי בו ראש עיר בישראל מכריז הכרזה בלתי חוקית וגזענית על מניעת תעסוקה בעירו של למעלה מעשרים אחוז מאזרחי המדינה, הכרזה שזוכה לברכה מיידית משר בממשלה ולגינוי בחצי פה ובקריצת עין שובבה מטעם ראש הממשלה. וזה האחרון, באותו שבוע ממש, מביא לאישור הממשלה חוק לאום, המפחית בדמוקרטיה הישראלית לטובת מסר מתחנף אל מצביעים פוטנציאליים בבחירות המתקרבות והופך כחמישית מאוכלוסיית המדינה לאזרחים סוג ב׳, וביניהם רוב הקהל הנוכח באירוע של ליל אמש.

יש אין סוף קשיים העומדים בפניו של יזם בדרך להגשמת מטרתו. הדרך הזו היא ארוכה, מפותלת ומייגעת, ורבת מכשולים ואכזבות. אולי בגלל הפנמתה של העובדה הזו בתודעתם של היזמים שפגשתי אתמול בנצרת, הנושא הכאוב של חוק הלאום המיותר כלל לא הוזכר שם. ואולי זה היה מתוך נימוס הכרוך בהכנסת אורחים. ואולי גם מתוך התקווה המוצדקת של כל הנוכחים באירוע אמש, יהודים וערבים – כולם אזרחים ישראלים, שלמרות הציניות הבלתי נסבלת של הפוליטיקאים והידרדרות ה״מנהיגות״ הישראלית לתהומות כל כך עמוקים, אפשר עדיין באמצעות עבודה קשה, חריצות והרבה אמונה לקדם עתיד טוב יותר במקומותינו, למרות הכל. היזמים ימשיכו לעבוד וליצור, שיתופי הפעולה ימשיכו לקרום עור וגידים, ההצלחות יגיעו גם במגזר היזמות הערבי ויעודדו אקלים של סובלנות הדדית והבנה שאולי אפשר גם אחרת. אפילו בישראל.

בשעת לילה מאוחרת, תוך כדי נהיגה הביתה בכבישים הריקים, האזנתי ליומן סיכום חדשות היום בקול ישראל. ראש הממשלה החליט לדחות את הדיון בחוק הלאום, כנראה עד לשבוע הבא. הדחיפות הבהולה בהעברת החוק למען שמירה על מולדתו של העם היהודי, עוד השבוע, פינתה מקום לדבר הרבה יותר חשוב: המשכיות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. ביטחון המולדת וההגנה האמיצה על ערכי הלאום היהודי יחכו עוד כמה ימים עד שיתבררו ענייני הקואליציה.

מצד שני, ראש הממשלה הודיע שהוא נחוש בדעתו להעביר את חוק הלאום. זה בסדר, ניחמתי את עצמי, הוא גם הבטיח למגר את חמאס, להעניק תחושת ביטחון אישי לתושבי ישראל וגם להגיע להסדר מדיני על בסיס העיקרון של שתי מדינות לשני העמים. אם נשפוט לפי תוצאות השורה התחתונה, הרי שמעבר לעוד מהומה תקשורתית וציבורית מיותרת, אחרי כל הלהבות שהציתו עוד מדורות מסוכנות של הקצנה ומרירות ברחבי המדינה, יש עוד סיכוי שגם הפעם יפגוש ראש בממשלה את המציאות כפי שהיא, ייאלץ להפנים ולהבין אותה וימשיך הלאה לתרגיל הפוליטי המתוחכם הבא בתור. או שלא. המשך יבוא בקרוב.

פורסם ב"גלובס" – 25 נובמבר 2014

 

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. לפי אחד מגדולי הפילוסופים של המוסר, עמנואל קאנט, מה שקובע הוא ״מבחן הכוונה״, ולא ״מבחן התוצאה״. ובציטוט מוויקיפדיה:

    ״קאנט טוען שהמוסר תלוי רק בכוונות האנשים, ולא בתוצאות מעשיהם בפועל. לכן, קאנט טוען שהחוק המוסרי האובייקטיבי דורש מאיתנו כבוד לחוק התבונה שאותו הוא מנסה להגשים. אותו 'כבוד לחוק התבונה' קרוי גם בשם רצון טוב. קאנט טוען שהרצון הטוב הוא הדבר היחיד המקנה לפעולה ערך מוסרי״

    בשורה התחתונה, לא רק הכשלון בביצוע יקבע כיצד תשפוט ההיסטוריה את מוסריותם של מנהיגינו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.