הזרים באים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הבוקר נפתחה בתל-אביב ועידת החדשנות MIXiii, אחת מהגדולות שידענו בישראל אי פעם, בתחום התעשיות עתירות הידע. לדברי אירגון ה IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), המארגן את הכנס בשותפות עם משרד המדען הראשי, הגיעו השנה לכנס כאלף אורחים ממדינות שונות וביניהן סין, הודו, קנדה, ארה"ב, גרמניה, שוויץ, ספרד, איטליה, טיוואן, תורכיה, קוריאה, אוסטרליה, ברזיל ועוד.

באירוע משתתפים עשרות  דוברים בכירים מחו"ל, המצטרפים כאן ליזמים, מדענים, חוקרים, מנהלי קרנות הון סיכון, נציגי מרכזי הפיתוח הבינלאומיים בישראל, ומשקיעים מוסדיים ופרטיים. בין הדוברים שמגיעים לארץ ניתן למנות את נשיא סמסונג, מייסדת מרוול, מנהלי החדשנות של מסטרקארד, סיטי, מייקרוסופט ופייזר, מנכ"ל אלקטל-לוסנט, סגן נשיא מונסנטו, ובכירים נוספים מקוואלקום, GE, Roche, ג'ונסון & ג'ונסון ועוד.

לרגל הועידה, מגיעה לארץ משלחת אנשי עסקים וממשל מסין ובה למעלה משלוש מאות משתתפים. בראש המשלחת עומדים סגנית ראש הממשלה הסינית ביחד עם שרי המדע, החינוך והבריאות הסינים, סגני שרי החוץ והמדע הסינים ובכירים רבים נוספים מהממשל הסיני הפדראלי. מהודו מגיעה לוועידה משלחת המונה כששים נציגים ממשרדי הממשלה השונים ובנוסף גם נציגים של ארבעים חברות, שמגיעים לכאן במטרה לבחון שיתופי פעולה עם חברות ישראליות.

אחד מהנושאים החשובים שיטופלו בכנס השנה הוא נוכחותן המשמעותית של חברות גלובליות בסביבת התעשיות עתירות הידע בישראל והשפעתן המכרעת על עיצובה. כולנו, החיים כאן, התרגלנו כבר לשלטי הבניינים הגדולים בתל-אביב, הרצליה, בנתניה, בחיפה ובמקומות אחרים בארץ, המציינים את נוכחותן של חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט, סיסקו, IBM ואחרות, אבל מבקרים זרים תמיד מביעים את השתאותם לנוכח הריכוז הכל כך מרשים של ענקי הטכנולוגיה העולמית בפיסת הגיאוגרפיה הקטנה והדי נידחת שלנו.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC , מסר לי מספר נתונים לגבי היקף פעילות החברות הזרות בישראל: על פי מאגר המידע IVC-Online  ישנם בישראל 282 מרכזי מו"פ זרים (שנוסדו על ידי 243 תאגידים שונים). מרכזים אלה מעסיקים בסך הכל כ – 43 אלף עובדים. רבים מהתאגידים האלה היו מעורבים בעסקאות מיזוגים ורכישות של חברות היי-טק ישראליות. עד היום מסתכם סך הרכישות בכ – 75 מליארד דולר, אשר נספרו בלמעלה מאלף עסקאות.

יורם יעקובי, מנהל מרכזי המו"פ של מיקרוסופט בישראל, הוא יו"ר משותף של פורום החברות הבינלאומיות ב IATI , ביחד עם ארז צור, מנכ"ל קיידנס ישראל. הם הזמינו אותי להנחות מחר פאנל מרכזי בכנס, תחת הכותרת: "האם ישראל היא אומת הסטארט-אפ היחידה?". הכותרת הפרובוקטיבית משהו, מביאה לידי ביטוי את תחושת כל העושים בהיי-טק הישראלי, שאנחנו נמצאים בתחרות מתמדת וקשיחה ביותר מול אומות אחרות, שהצליחו גם הן להצמיח בתוכן סביבות שמעודדות חדשנות ויזמות ומנסות אף הן להיות מוקד משיכה לחברות בין לאומיות.

ראינו כולנו אילו מאמצים כבירים עושה ממשלת אירלנד כדי להתחרות איתנו על משאביהן של אינטל ושל חברות אחרות. חווינו כולנו את התחרות המאיימת מכיוונן של סין והודו ובשנים האחרונות גם אירופה מתחילה יותר ויותר להוות תחרות משמעותית, הן ביצירת מוקדי חדשנות והן במשיכת השקעות הון סיכון ונוכחותן של חברות בינלאומיות במדינות שונות ביבשת. ולכן, חשוב שנאזין היטב למה שיש לנציגי החברות הבינלאומיות הגדולות לומר לנו.

משיחות מקדימות שהיו לי עם חברי הפאנל, מנהלים בכירים בחברות IBM, DELL, אלקטל-לוסנט, מיקרוסופט, ו KODAK, היה ברור שהם מאוד מעריכים את הנוכחות שלהם כאן ואת תרומת ההיי-טק הישראלי לצמיחתן של החברות שלהן. ומצד שני, היה ברור באותה מידה שיש לנו עוד מה לשפר, אנחנו צריכים עוד לעבוד קשה ויש לנו ליקויים שחשוב שנטפל בהם, על מנת שנצליח לשמר את היתרון התחרותי שלנו ואת המוטיבציה של חברות בינלאומיות גדולות לקיים בישראל פעילות אסטרטגית לטווח ארוך.

לפאנל יאזינו מחר רבים ממנהלי ההיי-טק הישראלי והמשקיעים בו, כולל נציגים של משרדי הממשלה השונים. כולי תקווה שנהיה קשובים ונהיה מוכנים ללמוד ממה שיש לנציגי החברות הזרות להגיד לנו. כי לפחות במה שתלוי בנו, חשוב שנדע לטפל. השאלה היא, איך יושפעו החברות הבינלאומיות מהידרדרות – חלילה – בשקט היחסי באזורנו בשנים האחרונות, משבר קשה ביציבות האזורית ופגיעה בחוסנה של כלכלת ישראל, כל מה שעלול לקרות אם תהליך השלום הקורס יהפוך לסכסוך אזורי ממושך. לתרחיש הזה יהיה לנו, העושים במלאכה, קשה להתכונן וסביר להניח שלנציגי החברות הזרות לא תהיה תשובה טובה ומספיק מנומסת להשיב בעניין. אתם יודעים מה, אני אחסוך מהם את השאלה הזו.

 


הנשיא פרס ב"סלפי" נשיאותי היום ב MIXiii


(פורסם ב"גלובס" – 20 מאי 2014)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. יזהר,זוהי שאלת השאלות.שקט ויציבות הם שני היסודות העיקריים שהחברות מחפשות. אחרת כל התעשיה תרד שאולה. לך על השאלה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.