את הימים האחרונים של שנת 2011 בילינו ביחד עם קבוצת חברים בויטנאם. ההכנות למסע האקזוטי כוללות, כמובן, הצטיידות במיטב הטכנולוגיה. לאחר אזהרות חמורות מאורנג׳ על מחירי גלישה סלולרית בויטנאם (כ 90 ש״ח למגה) אני מצטייד בנתב wi-fi סלולרי נייד שיאפשר לכמה מאיתנו לגלוש בו זמנית בעלות קבועה, שלא תיאלץ אותנו לקחת משכנתא נוספת אחרי החופשה. אני נושא עימי למסע הזה בלקברי – זכר לנאמנותי לעולם הולך ונעלם ואייפון – עדות לכניעתי הכואבת לעולם החדש.
מיד עם הנחיתה בהאנוי מסתבר לנו שבחור צעיר, העונה לשם מארק צוקרברג, החליט גם הוא לבלות בויטנאם את חופשת חג המולד, ביחד עם חברתו. העתונות המקומית מנסה לנחש את הסיבות לביקור ההסטורי: הוא בא לחזק את נוכחות פייסבוק במדינה הקומוניסטית; הוא רוצה להשקיע בחברה מקומית; אולי הוא בא כדי להזדהות, לא ברור עם מי.
סום, המדריך שלנו בהאנוי, מספר לנו שהמשכורת הממוצעת בכפרים היא כאלפיים דולר לשנה. חיבור לאינטרנט עולה שבעה דולר לחודש. פייסבוק לא כל כך פופולרית בויטנאם. הפיקוח של השלטונות וחסימת הגישה לאתר מדי פעם בגלל שיקולים כלשהם מפחיתים את האטרקטיביות שלו. על הישראלים הוא כבר למד הכל. " ישראל מדינת היי-טק. הרבה אנשים נוסעים אליכם ללמוד על ההיי-טק הישראלי. אצלנו יש בעיקר חקלאות ובשנים האחרונות בנו כאן מפעלים. אתם מייצרים 200 טון תפוחי אדמה בהקטר מרובע. אנחנו מייצרים 50 טון מאותו שטח. הישראלים מסתובבים עם אייפונים ואוהבים לקנות אצלנו בשווקים."
אחרי בילוי בשווקי האנוי בחברת שלושה מליון וחצי אופנוענים פנינו מועדות לצפון ויטנאם. את הדרך לעיירה הצפונית הקסומה סאפה אנחנו עושים ברכבת לילה, מנסים לישון בקרונות המיטלטלים. צוקרברג טס לשם במסוק, מדווחים לנו המקומיים. בכניסה למלון בסאפה י׳ רץ לפניי אל פקיד הקבלה ושואל אותו באנגלית רהוטה: ״מארק מפייסבוק להיות כאן?״ הפקיד זורק בו מבט אטום ועונה: ״סוקרסברג היה כאן. עכשיו כבר לא להיות״.
ביקור במפרץ הקסום האלונג ביי ממחיש לנו מדוע זכה האיזור להיכנס לרשימה המעודכנת של שבעת פלאי עולם. שלט ענק בכניסה לאחת המערות שבמפרץ קורא לנו להצביע באינטרנט עבור האלונג ביי. ממש כמו אצלנו בקמפיין להכתרת ים המלח. כשאנחנו יוצאים מהמערה פועלים מקומיים כבר עמלים על הסרת השלט. לפחות הקמפיין שלהם הסתיים בהצלחה.
את ערב ראש השנה האזרחית אנחנו מבלים בהוי-אן, במרכז המדינה. כאן צוקרברג לא היה. הוא כבר שב הביתה, לנהל את האימפריה שלו. האם באמת ניסה לטפל בעניין הפופולריות של פייסבוק בויטנאם? ימים יגידו.
…
(פורסם ב"גלובס" – 1 ינואר 2012)
