אנשי השנה

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
מוספי סוף השנה המתפרסמים בימים אלה מתקשטים בבחירת גיבורי השנה. ההוא שעשה המון כסף בבורסה מתחרה על תואר "איש השנה" עם ההיא ששולטת ללא עוררין באימפריה אימתנית, ושניהם מאויימים על ידי הצעיר המוכשר התורן, הגאון בעל החזון. היפים והיפות, העשירים והמצליחות, אנשי השנה.
ואולם, אני רוצה להציע כאן מועמדים משלי לתואר. שמותיהם בדויים אבל סיפורם אמיתי לחלוטין. הגיבור של הסיפור, ערן נקרא לו כאן, הוא בן שש עשרה וקצת. הוא גר ביישוב קטן במרכז הארץ, בדירה ישנה מאוד, שקירותיה מקולפים וחלק מחלונותיה שבורים. הוא חולק את הדירה הזו עם שלושת אחיו הבוגרים ממנו. רוני, גם שם בדוי, אחיו בן העשרים של ערן, עובד כבר יותר משבע שנים בעבודת כפיים קשה במשך רוב שעות היום. מגיל שלוש עשרה הוא תומך בכלכלת המשפחה וכיום הוא המפרנס הראשי, לעיתים היחידי, של דיירי הבית הזה. בשל נסיבות קשות אין הורים בבית והצעירים האלה מתמודדים לבדם עם החיים.
בגלל חובות שהצטברו נותק קו הטלפון. גם אין כסף לחיבור לכבלים, והטלויזיה הישנה דוממת. לערן יש טלפון סלולרי אבל הוא אינו יכול להוציא שיחות, רק לקבל. כשהוא רוצה ליצור קשר עם מישהו, הוא שולח אס-אם-אס דרך תוכנת ICQ , המותקנת במחשב הביתי. נשמע אולי מפתיע, אבל בבית הזה, חסר האמצעים, יש כמעט תמיד מחשב עובד. לא בהכרח מחשב שהייתם קונים לילד שלכם, אבל בהחלט קופסה עם דיסק קשיח, מעבד ומסך. וגם גישה לאינטרנט יש להם – אחד השכנים בבניין המשותף מעניק להם, מבלי לדעת זאת, חיבור אלחוטי.
מצבה הכלכלי של החבורה הצעירה הזו אינו מאפשר להם לערוך קניות מסודרות של מצרכי יסוד. זר הנכנס הביתה יופתע לפעמים למצוא מקרר ריק לחלוטין. על דלת המקרר מודבקת אזהרה אחרונה לפני ניתוק זרם החשמל. חוב הארנונה והמסים הלא משולמים כבר תפח מזמן למימדים בלתי אפשריים. אין מי שישלם.
והנה, אל חייהם של הצעירים האלה נכנסה לאחרונה קבוצת אנשים טובים. על פי תורנות מוכנסים הביתה פעם בשבוע מצרכי מזון, מנות מבושלות ומצרכים בסיסיים אחרים. אישה נדיבה, בעלת משפחה משלה, מפנה מזמנה מספר פעמים בשבוע כדי להעניק לערן זמן איכות עם אדם בוגר. איש טוב אחר, גם הוא בעל משפחה משלו ועסוק מאוד בעבודתו, מוצא זמן לשמש מעין חונך לערן. לפעמים הוא גם מסיע את ערן לבית הספר, כשהוא שוכח לקום בבוקר. הוא גם מסייע בעניינים השוטפים של החבורה הזו, בהיעדר הורה אחראי.
אני מתכבד להציע את ערן כאיש השנה שלי. גם את אחיו הבוגרים. ולא רק אותם, אלא גם את קבוצת האנשים הטובים שהחליטו שלא לעמוד מנגד ולצאת למאבק בעוול ובחוסר האונים. במדינת ישראל של סוף שנת 2009, אימפריית האיי-פון וההיי-טק, גאוות הסלולר והאינטרנט, הגיבורים האמיתיים שלי הם אלה שנטשנו מאחורינו, בדרכנו להיות מדינה כל כך נאורה ומתקדמת. ואיתם גם כל אלה שהבינו, שאחריות חברתית ומעורבות משמעותם לעשות מעבר לשיחות סלון וקיטורים על המצב. פירושם להיות עם ערן ועם אחיו, במקום שאף אחד אחר לא נמצא בו עבורם. כל אלה הם אנשי השנה שלי, את תמונותיהם לא תמצאו בעיתונים.
(פורסם ב"גלובס" – 20 דצמבר 2009)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.