הסיפור שלנו היום הוא הכי ישראלי שיכול להיות. הוא משלב היי-טק וחינוך ואהבת הארץ ואת הסיפור העצוב של השכול.
רונן חיון נולד בשנת 1977 . הוא גדל בהוד השרון וסיים את לימודי התיכון בבית הספר "הדרים". רונן התגייס ב 1996 לגדוד 77 של חטיבה 7 והצטוות כנהג טנק מרכבה. ב 18 באוקטובר 1997 , בזמן שהטנק של רונן שהה במארב באיזור הכסרא שבלבנון, התפתחו חילופי אש עם מחבלים ובמהלכם פגע טיל בחזית הטנק. רונן נפגע ונהרג במקום. הוא היה בן 19 במותו והשאיר אחריו הורים, אילנה ושלמה, ושלושה אחים, אייל, אופיר ועוז, שנולד לאחר ארבעה חודשים ולא זכה להכיר את אחיו הבכור.
לאחר נפילתו של רונן החל תיכון "הדרים" לקיים מסורת של מירוץ שנתי לזיכרו ולזכר שני נופלים נוספים, בוגרי בית הספר, משה (שיקו) סבן, לוחם חטיבת גולני, ויפתח שלפוברסקי, מחיל המודיעין. שניהם נהרגו באסון המסוקים בשאר יישוב, כשמונה חודשים לפני נפילתו של רונן. המירוץ השנתי כונה ש.י.ר , לפי ראשי התיבות של שלושת הנופלים. בשנה האחרונה פקד את בוגרי בית הספר אסון נוסף: ליאור שי, טייס מסוק יסעור, נהרג בטיסת אימונים ברומניה. ליאור נהג להרצות על אסון המסוקים למשתתפים במירוצי ש.י.ר והיה מצטרף אליהם בזמן הריצה. שמו התווסף השנה אל ראשי התיבות של המירוץ: ל.ש.י.ר.
השבוע יתקיים מירוץ ל.ש.י.ר בין הימים רביעי לשישי. כ 160 תלמידי י"ב, ביחד עם מוריהם, ירוצו כ 190 ק"מ, מהאנדרטה לחללי האסון שבשאר יישוב ועד להוד השרון, ויסיימו בטקס מרגש בבית הספר "הדרים". איציק מיטרני, מורה לחינוך גופני ב"הדרים" ומרכז המירוץ כתב לי השבוע: "המירוץ משלב הנצחה, חברה, מורשת קרב, אהבת הארץ וע
מידה באתגרים גופניים. אנו מלווים את התלמידים ושותפים איתם לתהליך. המשתתפים בחוויה זו מאמצים אל ליבם נכס ערכי, אשר ילווה אותם לשנים רבות. יש לנו תחושה שליאור, שיקו, יפתח ורונן נמצאים איתנו ,ומלווים אותנו בכל צעד."
ולזוית ההיי-טק: את המירוץ מאמצת, גם השנה, חברת LiveU . שמוליק וסרמן, מנכ"ל החברה, הוא תושב הוד השרון ומעורב אישית במפעל ההנצחה. LiveU משתמשת בערוצים סלולריים בכדי להעביר שידורי וידיאו איכותיים לתחנות טלויזיה ולאינטרנט. החברה מעמידה, ללא תשלום, את מכשיריה לרשות המארגנים כדי להעביר את המירוץ והאירועים סביבו בשידור ישיר, באתר אינטרנט המוקדש למירוץ.
השידורים החיים יעמדו לרשות הקהילה ב http://www.liveu.tv/shir . השידורים מתבצעים על ידי תלמידי בית הספר, שקיבלו הדרכה מקצועית מידי אנשיLiveU .
אילנה חיון, אמא של רונן, אמרה לי שלשום: "זהו מפעל הנצחה מאוד ייחודי. מאות בני נוער לומדים כל שנה על הנופלים, פוגשים את משפחותיהם ורצים לזיכרם. השידור הישיר מגיע אל המשפחות הרצים והנופלים ומשתף אותן באירועים מהשטח. כל העיר שותפה בעצם להנצחת הבנים. אני לא בטוחה איך רונן היה מקבל את כל זה. הוא היה ילד צנוע. למרות שהיה מוזיקאי מחונן הוא לא אהב להיחשף בפומבי. אני מנחשת שאילו היה איתנו היום היה עוסק במשהו שקשור בטכנולוגיה. מן הסתם היה עובד בהיי-טק."
…
(פורסם ב"גלובס" – 30 ינואר 2011)
