השבועות האחרונים היו אולי הכי רחוקים שאפשר מהכותרת שלנו הערב. הפיגועים, דקירות הסכינים, האבנים, ההסתה, הצהרות השנאה ההדדיות, ההשתוללות ברשתות החברתיות והתבטאויות הפוליטיקאים היו הכל חוץ מעידוד לחיים של דו קיום וסובלנות הדדית במדינת ישראל. אלה ימים שמסמנים את אובדן התקווה להרבה מאוד אנשים ומצד שני ימים משמחים למדי לכל מי שמסיתים ושופכים שמן למדורה הבוערת, כדי לוודא שהלהבות לא ידעכו לפני שיגבו עוד מספיק קורבנות וכאב. ועל רקע המאורעות האלה מצאתי את עצמי בסוף השבוע האחרון נוהג בדרכי צפונה, לנצרת, עיר מעורבת המייצגת בצורה נאמנה את המשמעות של החיים המשותפים של שני עמים על פיסת אדמה אחת קטנה. היעד שלי היה ההקאתון השנתי שאירגנו יזם ההיי-טק הנס שקור, הפועל ללא ליאות כבר מספר שנים לעידוד יזמות במגזר הערבי, ביחד עם הגברת רנין סאלח. תוך כדי נהיגה צפונה אל הרי הגליל התחתון, מרחק של כשעה מתל אביב אבל עולם אחר ומנותק כמעט לחלוטין מהבועה התל אביבית, אני מנסה לברר לעצמי האם אני פוחד מהנסיעה אל העיר הערבית הגדולה בישראל בעיצומם של הימים האלה. אחרי שאני מזכיר לעצמי את הפיגועים האחרונים בירושלים, תל אביב, קריית גת, רעננה וחברון, אני מתנחם בעובדה שאין מקום בטוח היום במדינת ישראל, בהנחה שהסתגרות בבית מאחורי מנעול ובריח איננה אופציה. וליתר ביטחון אני מעיף מבט על אלת הבייסבול המונחת לצידי במכונית, מאז שלמדתי לדעת שמקל 'סלפי' ומטרייה הם נשקים יעילים ורצויים במקומות בהם הביטחון האישי שהבטיחו לנו פעם "מנהיגינו" פשט את הרגל.
מזג אוויר נפלא משולב בנוף גלילי פסטורלי מקדמים את פניי בכניסה להאקתון בנצרת. החצר הגדולה של מלון סיינט גבריאל מאכסנת את משתתפי ההאקתון באווירה שקטה ומן הסתם גם מעוררת השראה. השלטים המתבקשים של נותני החסות מאירים פנים ומקבלים את פניהם של המבקרים הרבים. אירגון צופן, שנוסד על ידי יזמים יהודים וערבים, הפעיל כבר שנים לעידוד תעסוקה ושילוב ערבים בכלכלה הישראלית, הוא נותן החסות המרכזי לאירוע. הססמא המובילה בפרסום של צופן לקראת ההקאתון: "עושים את העולם למקום טוב יותר", הלוואי. כמו כן התגייסו לתמיכה באירוע אנשי ציבור מקומיים מנצרת וביניהם עימאד יונס מאלפא-אומגה וקבוצת אפיפי, שתיהן גורמים כלכליים משמעותיים ומשפיעים במגזר. בנוסף, חברות מובילות בהיי-טק הישראלי וביניהן גוגל, מיקרוסופט, אינטל וסיסקו הקצו משאבים לאירוע כאות לחשיבות שהן מייחסות לשילוב ערבים בכלכלה הישראלית. למרבה האירוניה, חלק מנותני החסות לא הגיעו להאקתון עצמו, אם אני מבין נכון את דבריו המנומסים של הנס שקור נאסר עליהם על ידי מחלקות הביטחון שלהם להגיע לנצרת, הרחוקה והמסוכנת.
