מכתב לליאור בני הנחלאי

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

ליאור בני היקר,

אל תקשיב להוראות המטומטמות שמאפשרות לבחור פלשתיני עויין עם אגרופן בידו להתקרב למרחק נגיעה אל חייל צה"ל. תרים את הנשק ותאיים בקשיחות על כל מי שמעז להתקרב אליך או אל החיילים עליהם אתה מפקד בתנועות מאיימות.

דובר צה"ל הודיע אתמול ש"התנהגותו של החייל חריגה ואינה עולה בקנה אחד עם המצופה ממנו".

אני מודיע לך ליאור, שהתנהגותו של דובר צה"ל חריגה ואינה עולה בקנה אחד עם המצופה מדובר צה"ל.

הייתי מצפה שדובר צה"ל לא יוציא הודעה מגוחכת כזו, שלועגת למצב הבלתי אפשרי שממשלת ישראל שולחת את הבנים שלנו להתמודד איתו בכל יום ובכל שעה. הייתי מצפה שממשלת ישראל ומפקדי צה"ל יתנו גיבוי מלא לש"ג, במקרה הזה לוחם שממלא פקודות לא ברורות במצב בלתי אפשרי. אבל, כצפוי, הם לא עשו זאת.

הסיפור המקומם הזה מוכיח – שוב – עד כמה הסיטואציה המופרכת שהכנסנו את ראשנו אליה, של שליטה באוכלוסיה אזרחית עויינת, היא מסוכנת ובלתי אפשרית. ואת כל זה ממשלות ישראל ממשיכות להעמיס על הכתפים של לוחמים צעירים, הבנים שלנו.

ואם תיקלע חלילה לסיטואציה המסוכנת הזו, שבה בחורים פלשתינים מתקרבים אליך לטווח נגיעה, אני – אבא שלך – פוקד עליך לעשות את הדבר הנכון. אני עצמי הייתי פעמים רבות בעבר בסיטואציות דומות ויודע עד כמה הן יכולות להיות מסוכנות. אני סומך עליך ועל הערכים עליהם התחנכת ושאותם אימצת גם לעצמך, שלעולם לא תפגע בחפים מפשע, לעולם לא תפגין אכזריות, לעולם לא תשפיל אדם. אבל אני גם סומך עליך שתדאג לעצמך ולחיילים שלך.

ואם חלילה תצטרך לעשות מעשה, אני נשבע שאגן עליך מול כל מי שלא יגבה אותך, כל מי שיתחמק מאחריות, כל מי שאינם מוכנים לקחת אחריות על החיילים, שהם בעצמם שולחים לשטח בכדי להגן על מדיניות מקולקלת וחסרת כל הגיון.

ליאור יקר, אני מעדיף לראות אותך מאיים ודורך את הנשק ואולי אפילו יורה, מול הסיכוי שחלילה תיפול ולו שערה אחת משער ראשך.

אוהב אותך. אבא

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

2 תגובות

  1. המשפט שעולה לי הינו:
    "Oh what a tangled web we weave" מאת Walter Scott. זהו פשוט מצב שאין לו מוצא פשוט.

    יש, היתה, ותהיה אלימות מיותרת של חיילים נגד אזרחים פלסטינאים. ראיתי/חוויתי אותה במעט הזמן שביליתי בשטחים לפני שנים רבות. מאז הדברים רק נהיו יותר מסובכים.

    יש, היה, ויהיה איום ממשי על חיילים מצד פלסטינאים. ומי מאיתנו מוכן שתיפול שערה מראשי ילדינו?

    אז איך בדיוק יודעים היכן עובר הקו? מתי זוהי הגנה עצמית מוצדקת, ומתי מדובר בהתעללות מיותרת?

    לבי עם החיילים והמפקדים שמתמודדים עם הדילמה הזו ביומיום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.