אתמול זה קרה שוב. כותרות העיתונים הכלכליים זעקו מכל פינה אפשרית: אקזיט ענק, מיקרוסופט קונה את אדאלום בסכום המוערך ב – 320 מליון דולר. הכתבות בנושא הדגישו את הזמן הקצר שעבר, פחות משלוש שנים, מיום הקמתה של החברה ועד למכירתה המרשימה. צויינו המשקיעים בחברה, היזמים המוכשרים שהתעשרו בגיל צעיר כל כך, הטכנולוגיה הייחודית. רק הערה אחת הובאה בצנעה מסויימת, כמעט נחבאת מאחורי הקלעים: באדאלום ובמיקרוסופט סירבו להתייחס לידיעה.
דווקא בתור מי שאינו מקורב לפרטי העסקה המדוברת ולפיכך איננו יכול להסגיר פרטים כלשהם בענייני הידיעה הזו, אני מרגיש בנוח להתייחס לנושא. המשמעות של סירובן של אדאלום ומיקרוסופט להתייחס לידיעה היא פשוטה: ככל הנראה, העיסקה איננה סגורה עדיין. מכאן אפשר לפתח כל ספקולציה אפשרית. מי שמסתובבים בחוגי שוק ההון סיכון המקומי מכירים עשרות ידיעות כאלה בשנים האחרונות, שהתבררו כמוטעות לחלוטין. בחלק מהמקרים הסכומים הנקובים היו מופרכים. בחלקם הקטן, היו סכומי העסקות כפי שהתפרסמו נמוכים באופן משמעותי מערכם האמיתי. והיו אף מקרים בהם דווח על עיסקאות שכלל לא יצאו אל הפועל.
הסיבות לאי הדיוקים הן מגוונות. במקרים רבים, המירוץ אל הסקופ גורם לפירסום ידיעה על תהליך בזמן התהוותו. העיסקה נמצאת בשלבים ראשונים של בירור בין הצדדים, נציגי החברות נפגשים תחת מעטה של חשאיות, כשרק קומץ אנשים בכל צד מודעים למהות הדיונים. ובעוד הם מנסים ללבן ביניהם את עקרונות העיסקה האפשרית, הם מוצאים אותה מרוחה בכותרת הראשית של כל העיתונים. במקרים אחרים נחתמת עיסקה בראשי תיבות ומתחיל תהליך בדיקת נאותות מורכב ויסודי, שעשוי להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים. הסיכוי שדבר קיומה של עיסקה בזמן הזה לא ידלוף הוא נמוך ביותר, במיוחד לאור העובדה שכבר מעורבים בה עשרות אנשים, נציגי כל הגופים הקשורים בתהליך. אבל, קורה לא מעט, שכבר בשלבי הבדיקות השונים מתפרסמות ידיעות המברכות על המוגמר, שאיננו גמור כלל וכלל.
מחול השדים המתרחש מייד לאחר פירסומן של ידיעות מסוג זה, כשהעיסקה עדיין לא נחתמה, הוא תסריט ידוע מראש. המנכ"ל הנבוך מקבל שיחות טלפון כעוסות או אימיילים נרגזים מהקונה הפוטנציאלי. הוא מכנס מייד את שותפי הסוד ודורש מהם לשמור על סודיות העיסקה. אל תשכחו, הוא מזכיר להם, שאנחנו חתומים על הסכמי סודיות, שהפרתם עלולה לא רק לסכן את העיסקה אלא גם חושפת אותנו לתביעות משפטיות. חברי הדירקטוריון מקבלים אף הם תזכורות מנומסות על חובתם לשמור את שפתיהם חתומות. התייעצות מהירה עם אנשי יחסי הציבור של החברה, אם יש כאלה, מובילה בדרך כלל מסקנה ש"אין תגובה" היא התגובה היחידה המתאימה בנסיבות אלו. החברה איננה מכחישה ואיננה מאשרת, היא פשוט איננה מגיבה. במיוחד במקרים בהם יש סיבה להניח שלא תהיה עיסקה חשוב לשמור על תגובה אחידה. יש חברות שהידיעות על מכירתן מופיעות בעיתונות במחזוריות קבועה. וכך גם התגובה או ה"אין תגובה" לידיעות הללו.
וכמו תמיד במקרים אלה, מגיעות הספקולציות. מה מניע אדם כלשהו להדליף ידיעה? האם היא או הוא רוצים לחבל בעיסקה הנרקמת על ידי הדלפתה המוקדמת מדי לעיתונות? האם להיפך, הם מנסים לסייע על ידי הפעלת לחץ על קונים פוטנציאליים בכך שהם משחררים מידע כה רגיש לשוק? האם מישהו מנסה לחלץ את עצמו מידיעה שלילית בעיתונות על ידי החלפתה בסקופ יקר ערך? האם יש כאן נקמה במשקיעים או ביזמים? ניתוח של מקרים רבים בהם הודלפו ידיעות בעבר מלמד, שכל הסיבות האלו עשויות להיות נכונות.
ומה במקרה של אדאלום ומיקרוסופט? ייתכן שהעיסקה רחוקה ימים ספורים מחתימתה ואישורה הסופי. אולי המספרים הנקובים לגבי ערך העיסקה היו נמוכים מערכם בפועל. נקווה שאכן כך. אבל, גם אם – חלילה – יסתבר אחרת, הכותרות המתקנות, אם בכלל יהיו כאלו, יהיו קטנות וזניחות. כי כולנו כבר נקרא אז בשקיקה את הכותרות הלא רשמיות, שידליפו לנו מידע רגיש לגבי העיסקה הגדולה הבאה. וגם לגביה יודיעו לנו הן הקונה והן המועמדת לרכישה ש"אין תגובה".
…
(פורסם ב"גלובס" – 21 יולי 2015)
