ביום חמישי שעבר התקיים במרכז מנהטן שבניו יורק אירוע מיוחד לציון סיומו של המחזור הראשון של האקסלרטור החרדי 'קמאטק', מיסודם של יזם ההיי-טק יוסי ורדי, זיקה אב-צוק מחברת סיסקו והיזמים החרדים משה פרידמן ואברמי וינגוט. מאות אנשים נענו להזמנתם של אנשי 'קמאטק' והגיעו למשרדי חברת מיקרוסופט בטיים סקוואר כדי לחגוג הישג משותף לרבים וטובים משני צידי האוקיינוס וגם משני צידי המתרס, החרדי והחילוני. בלטו בנוכחותם בקהל הרב יזמי היי-טק ישראלים ואמריקאים, משקיעי הון סיכון ומנהלים בכירים בחברות היי-טק. באופן כללי, זה לא היה הקהל לו היית מצפה באירוע שכזה, לפחות לא עד לפני שהחלה המהפכה הצנועה הזו.
כמי שזכה להיות שותף לעשייה החל מרגע הקמתו של האקסלרטור, שמחתי להיות נוכח גם בחגיגת הסיום הזו של המחזור הראשון. המספרים, שהציג משה פרידמן בפני באי הכנס במנהטן בשבוע שעבר, דיברו בעד עצמם: כ – 2500 אנשי היי-טק חרדים השתתפו עד היום בסדנאות המקצועיות של 'קמאטק', 224 מיזמים פנו לאקסלרטור כדי להתקבל אליו, שמונה חברות נכנסו לתוך מסגרת המחזור הראשון שהסתיים בשבוע שעבר ומחצית מהמיזמים מנוהלים על ידי נשים חרדיות. 44 עובדים מועסקים בחברות שהוכשרו באקסלרטור של 'קמאטק' ועד כה הושקעו בהן בסך הכל כ 3.5 מליון דולר.
רבות נכתב כבר על הסיבות השונות שדחפו יזמים חרדים להקים את האקסלרטור החרדי ולעודד יזמות במגזר. זוהי מסגרת שמקנה כלים חשובים וידע משמעותי ביותר ליזמות והיזמים החרדים, היוצאים לדרך ארוכה ומאתגרת ביותר. אבל הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לצד השני של המתרס, לחברות ההיי-טק והמנהלים שלהן, שאירחו את היזמים החרדים במהלך התכנית והקדישו זמן רב ומשאבים להצלחת המחזור הראשון של 'קמאטק'.
ברור לכל, שסדר יומו של מנכ"ל חברת סטארט-אפ הוא עמוס ומורכב. יש להם, למנהלים, די מטלות כדי למלא עשרות שעות עבודה שבועיות אינטנסיביות גם מבלי שהם מתגייסים לתמיכה בפרויקט התנדבותי, שאיננו תורם מיידית לשורה התחתונה, אפילו אם הוא בעל משמעויות חברתיות אזרחיות חשובות. ולמרות זאת, היזמים והמנהלים של שש חברות היי-טק ישראליות מובילות נרתמו בחודשים האחרונים לעשייה והיו גורמים מכריעים בהצלחתה של התכנית. בדיונים שקיימנו בזמן ההיערכות למחזור הראשון של האקסלרטור, תהינו האם נוכל למצוא מספר מתאים של חברות היי-טק, שיסכימו לארח את המיזמים החרדיים. אברמי וינגוט, הוגה רעיון ה"אירוח" הדביק את כולנו בהתלהבות, אבל היה ברור שהכל תלוי ברצונם הטוב של אנשים עסוקים ביותר, שיש להם חברה לנהל, שמתנהלים מול לקוחות, שותפים ומשקיעים ושיש להם הרבה מה לעשות חוץ מלהיענות לבקשותינו המנומסות. ובכל זאת החלטנו לנסות.
והתוצאות היו מפתיעות ומעודדות. לא הייתה אפילו חברת היי-טק אחת שלא נענתה לקריאה לעזרה. המנכ"לים של פלאריום, לייביו, אאוטבריין, וויקס, טאבולה, וחברת Sqream נרתמו מיידית וגייסו את צוותי ההנהלה שלהם למשימה. בחודשים שלאחר מכן זכו היזמים החרדים (כחצי מהם נשים) לשטח משרדי, תמיכה מקצועית ומנטורינג שהוענק להם על ידי מיטב המומחים בתחומי השיווק, הטכנולוגיה, הפיננסים והפיתוח העסקי. הביקורים שלנו אצל היזמים והשיחות התכופות איתם העידו על התקדמות משמעותית בכל המישורים, כולל בתחום של גיוס הכספים.
באירועי הסיום של האקסלרטור, בתל אביב ובניו יורק, נשאלו מנהלי החברות לסיבות שגרמו להם לתמוך ב'קמאטק' באופן כל כך גורף ומשמעותי. זה נכון שליוסי ורדי לא מסרבים וברור שפרידמן ווינגוט הם יזמים שאינם מקבלים 'לא' כתשובה ראוייה להתייחסות כלשהי. אבל בכל זאת? אם לסכם את תשובותיהם של שמוליק וסרמן, מנכ"ל לייביו, גיגי לוי יו"ר פלאריום, עמי גל מנכ"ל Sqream, תמר שנבל מוויקס, דיוויד אבר סמנכ"ל הכספים של טאבולה וירון גלאי ואורי להב יזמי אאוטבריין, התשובה היא פשוטה: הם עשו את הדבר הנכון, היה ברור להם שזה מה שנדרש מהם כאזרחי המדינה וכנציגי אומת הסטארט-אפ ולכן הם התגייסו למלאכה.
וכשהדברים הללו נאמרו באופן טבעי ביותר מול קהל מעורב של חילונים וחרדים, הייתה להם תהודה מיוחדת. בימים של הקצנה, מריבות של עסקנים והסתה של פוליטיקאים משני צידי המתרס, מרענן ומעודד לראות – שוב – כיצד מהפכה שקטה אבל מתמידה ועיקשת יצאה כבר לדרך וקובעת עובדות בשטח. נס חנוכה? לא ממש, אבל בהחלט נר ראשון בדרך לחנוכיה גדולה ומוארת, כי באנו חושך לגרש.
…
(פורסם ב"גלובס" – 8 דצמבר 2015)
