כמשקיעים, אנו זוכים מדי שבוע להיפגש עם יזמים מבריקים בעלי רעיונות מקוריים, המציעים – כל אחד בתחומו – שירותים חדשים לעולם האינטרנט. ברוב המקרים מדובר ברעיונות באמת מעניינים, לעתים אף מבריקים. בתום פגישה של כשעה ברור למאזין, שהנה, גילה את "הדבר הבא". הנה האתר המדהים שימשוך אליו מליוני מבקרים. השירות שיגרום למליונים לא רק לבקר, אלא אף לחזור אליו מדי יום, לבלות אצלו מספר דקות, וכמובן – אף להמליץ עליו לאחרים, כדי שיבואו גם הם.
ואולם, למרבה הצער, קהל משתמשי האינטרנט מתגלה שוב ושוב כקהל צרכנים טיפוסי. מעט מאוד אתרים זוכים לעדנה שבדמותם של מליוני מבקרים קבועים, המבלים שם את זמנם, חוזרים בקביעות ואף מושכים את חבריהם להצטרף. הרף האכזרי של האינטרנט ממשיך לעלות בהתמדה. אתרי אינטרנט רבים , המצליחם למשוך מספר מליוני משתמשים מדי חודש, הישג מרשים לכל הדיעות, לא יצליחו להמשיך ולטפס הלאה. רבים מהם יתחילו לאבד גובה תוך מספר חודשים, ולאכזבת יוצריהם יחדלו להיות רלונטיים. אפילו פייסבוק, שכרגע מונה למעלה ממאה מליון מבקרים מדי חודש, מעוררת לאחרונה סימני שאלה לגבי יכולתה להמשיך להיות אטרקטיבית כל כך בטווח הארוך.
ובחזרה ל"אוף-ליין" – המאמצים אותם משקיעים בטיוליהם התיירת המזדמנת לאיטליה, או המשפחה המבקרת ב"דיסני-וורלד", ואפילו התרמילאי בהודו, גדולים ומורכבים לאין ערוך מהביקור באתר מקוון. מדובר בהוצאה כספית, בנטילת ימי חופשה, בתכנון מפורט ובלוגיסטיקה לא טריויאלית. ובכל זאת – תיירות ה"אוף-ליין" היא עדיין אחד מהענפים החזקים בכלכלה העולמית, ומספר המטיילים ברחבי תבל רק הולך וגדל. אתרים רבים בעולם "האמיתי" מושכים אליהם מליוני מבקרים כבר הרבה מאוד שנים, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד.
הנה למשל – על פי נתוני המכון הלאומי האיטלקי לסטטיסטיקה, למעלה מארבעים מליון תיירים זרים פוקדים את איטליה מדי שנה ומבלים בה, בממוצע, כארבעה ימים. רבים מהם מבלים באיטליה למעלה משבוע. הוסיפו לאלה, על פי נתוני המכון, כחמישים מליון תיירים איטלקיים מקומיים מדי שנה, ואנו מתקרבים כבר למימדים המרשימים של עולם ה"און-ליין". וב"דיסני-וורלד" מושלמת בימים אלה הרחבה נוספת של הפארק הענק, על מנת להגיע ליעד של עשרים מליון מבקרים בשנה הבאה (השנה יבקרו שם "רק" כחמישה עשר מליון איש), והקיץ שם, האמינו לי, לוהט לא פחות מברומא.
ולכן, ידידי, הנה המסקנה הבלתי מדעית שלי, אליה הגעתי נוטף זיעה ועצבני משהו, אחרי שלושת רבעי שעה של המתנה בחום היוקד של רומא, בלווית חמישה יצורים עצבניים לא פחות ממני, העונים מדי פעם לתואר "משפחתי היקרה": בבסיס קיומנו – בני המין האנושי – עומד יצר השיטוט. כשנוצרנו על פני הכדור הזה שוטטנו כדי לחפש מזון ומחסה, אחר כך למדנו לחפש הזדמנויות ולגלות עולמות חדשים. וכיום אנחנו ממשיכים לשוטט, "און-ליין" ו"אוף-ליין", בעיקר כי זה עדיין כל כך מהנה ומרתק, כל פעם מחדש. ואנחנו נמשיך להציף בהמוננו אתרים מלהיבים, כמו הקוליסאום שברומא וכמו "יו-טיוב" שבעולם המקוון, בסופו של דבר מסיבות די דומות, כנראה. והגבולות בין ה"און-ליין" לבין ה"אוף-ליין" הולכים ומיטשטשים.
…
(פורסם ב"גלובס" – 17 אוגוסט 2008)