המגמות בעולם ההיי-טק מתחילות בחזון של יזמים בודדים, שמאומץ בתחילת הדרך על ידי קומץ מאמינים ובהמשך מקבל גיבוי מעשרות, מאות ואלפי יזמים נוספים וחברות רבות שמזהות את הפוטנציאל הטמון בו. כך התחילו עידן הצילום הדיגיטלי, עולם הטאבלטים, שווקי אפליקציות המובייל ומגמות רבות אחרות. קשה להגדיר בדיוק מתי התחיל עולם ה"אינטרנט של הדברים" (IoT – Internet of Things ) לקרום עור וגידים, אבל כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת הופיעו מאמרים אקדמיים שדנו בחזון של חיבור כמעט כל העצמים בעולם לרשת תקשורת אחת גדולה שתאפשר שימוש בחיבוריות הזו לצרכים שונים ומופלאים. השימוש במושג "אינטרנט של הדברים" נעשה כנראה לראשונה על ידי היזם הבריטי קווין אשטון, שטבע את צירוף המילים הזה במצגת שערך בחברת Procter & Gamble בשנת 1999. בשש עשרה השנים שחלפו מאז אומץ המושג הזה בהתלהבות על ידי אין ספור יזמים, חברות היי-טק ומשקיעים וכיום הוא ללא ספק אחת המגמות הבולטות ביותר בהיי-טק העולמי. תומכת במגמה הזו הירידה הדרמטית במחירי המעבדים הזעירים המאפשרים איסוף נתונים ועיבודם הראשוני וכן גם ברכיבי התקשורת בין העצמים לבין המחשבים ברחבי האינטרנט. ירידת המחירים מאפשרת מחיר שווה לכל נפש בחיבורם לאינטרנט של "דברים" כמו פריטי לבוש, פחי זבל, מדי דופק או חיישני תנועה המוצמדים לבעלי חיים, כל אלה דוגמאות בודדות מני אין ספור אחרות, כולן כיד הדמיון והיזמים שבונים כלכלה חדשה סביבן.
מגמת ה"אינטרנט של הדברים" כבשה בסערה גם את עולם הסטארט-אפים הצעירים מצד אחד, אבל לא פחות חשוב מזה נתמכת כיום על ידי מספר הולך וגדל של חברות ההיי-טק הגדולות בעולם. הערכות גודלו של השוק מדברות על כ 30 מליארד "דברים" שיחוברו לאינטרנט עד שנת 2020 וכ 50 מליארד עשר שנים מאוחר יותר. וייתכן, שאפילו המספרים הדמיוניים האלה צנועים יחסית לכמות החפצים שניתן וכדאי לחבר בסופו של דבר לרשת, כולל אותנו, בני האדם.
גם בסביבת ההיי-טק הישראלית פנו בשנתיים שלוש האחרונות יזמים לא מעטים להקמת חברות חדשניות בתחום זה. בישראל פועלות כיום חברות צעירות רבות המנצלות את היתרון היחסי של הכישרון המקומי, שבתחום זה מתבטא ברקע טכנולוגי מעמיק במעבדים זעירים, רכיבי תקשורת ובאלגוריתמיקה, בשילוב יצירתיות ודמיון פורצי גבולות. במובנים רבים יש ל"אינטרנט של הדברים" פוטנציאל כלכלי משמעותי לא פחות ואולי אפילו הרבה יותר מתחום הסייבר, שסומן על ידי ממשלת ישראל כתחום אסטרטגי הנתמך על ידי משרדי ממשלה שונים ומהווה בסיס ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים. כמו שבאר שבע הוכרזה בירת הסייבר, יש סיבה לקוות שיקומו אשכולות IoT אולי אפילו ביותר מעיר אחת ברחבי המדינה.
החל מהשבוע נוספה לזירת ה IoT הישראלית שחקנית משמעותית ביותר. חברת אינטל ישראל הודיעה ביום ראשון על הקמת מעבדת פיתוח וחדשנות לאינטרנט של הדברים (IoT) בחיפה. בכוונת המעבדה לשתף פעולה עם חברות מקומיות בפיתוח פתרונות טכנולוגיים בארבעה תחומים: ערים חכמות, בתים חכמים, חקלאות חכמה ותחבורה חכמה. אינטל משכפלת בחיפה מודל שעובד כבר בהצלחה בארבעה מרכזים אחרים: אנגליה, סטוקהולם, מינכן ואיסטנבול. המעבדות במקומות האלה מחזקות את שיתוף הפעולה של אינטל עם שותפים, המפתחים פתרונות משלהם ל"אינטרנט של הדברים."
בהמשך לחזון הזה, אמר גיא בר נר, מנהל הפעילות של ה"אינטרנט של הדברים" באינטל ישראל בהודעת החברה השבוע: "אינטל מעוניינת לשתף פעולה עם כל מי שנמצא היום בישראל בתחום ה-IoT או מעוניין להיכנס לתחום. אנחנו שולחים מסר ברור ופשוט: אינטל פתוחה לעסקים בתחום ה-IoT, בין אם מדובר בשחקן קטן או גדול. אנחנו רוצים לשתף פעולה עם כל מי שיעזור לנו להגשים את החזון שלנו ולהביא למצב שפתרונות ה-IoT של החברות הישראליות יהיו מבוססים על ארכיטקטורת אינטל".
במובן הזה, האינטרס של אינטל פוגש באופן יפה את האינטרס של חברות רבות המפתחות כאן פתרונות IoT ומייצר פוטנציאל הצלחה משותפת. לדברי אינטל "בישראל ישנן מאות חברות היי-טק וסטארט-אפ ישראליות העוסקות בתחום ה-IOT. אנחנו מאמינים שפוטנציאל הצמיחה והגדילה של שוק ה-IOT בישראל נמצא רק בראשית דרכו… אנחנו צופים לתחום ה-IOT פריחה מדהימה בישראל."
לשאלה שלי, הבהיר לי גיא גרימלנד, דובר אינטל ישראל, שהחברה אינה דורשת לעצמה מניות, זכויות בלעדיות או קניין רוחני מהחברות העובדות עם מעבדת החדשנות. המעבדה החדשה כבר משתפת פעולה עם שתי חברות ישראליות: 'קארטאסנס', שמשדרגת תהליכים לוגיסטיים באמצעות חיישנים ומערכת ניהול חכמה וחברת 'ווש' שמפתחת ברזיות חכמות. והתקווה היא, כמובן, שעשרות חברות נוספות יצטרפו למעגל החדשנות החשוב הזה.
האם מעבדת החדשנות של אינטל בחיפה תהפוך את עיר הנמל המנומנמת משהו למרכז היי-טק חדשני סביב אשכול ה"אינטרנט של הדברים"? מוקדם עדיין לדעת, אבל אם כן יהיה בזה מעין צדק הסטורי, לאור זה שאזור התעשייה מת"מ היווה את אחד ממרכזי הצמיחה החשובים של ההיי-טק הישראלי המודרני בראשית דרכו, אי שם בסוף שנות השמונים. אולי "אינטל של הדברים" תעזור להפוך את חיפה ל"עיר של הדברים המחוברים"? ימים יגידו.
…
(פורסם ב"גלובס" – 19 מאי 2015)
