הודו – דברים שרואים משם

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

מזג אויר חמים שרר אתמול בבוקר בבנגלור. הדיילת בכניסה למטוס שהוביל אותנו לניו-דלהי חייכה והושיטה לי עיתון מקומי. בעמוד 12, בצד ימין למטה, הופיעה הכותרת: "מטוסי קרב ישראלים הפציצו בעזה. 23 הרוגים פלשתינים". כתבה קצרה של כ 250 מילים תיארה בהרחבה את ההפצצות הישראליות בריכוזי אוכלוסיה אזרחיים ברצועה. המשפט האחרון הזכיר שישראל טוענת, כי ההפצצות בעזה הן תגובה לירי הטילים עליה.

בליל שישי האחרון, הייתי במכונית עם בני משפחתי בעת התקפת טילי גראד על אשדוד. בו בזמן שנשמעו ברקע יללות האזעקה זיהינו בתדהמה בשמיים שמעלינו שלושה טילים מתקרבים לעברנו במהירות. כמה דקות של חרדה לאחר מכן, כבר היינו מחוץ לאיזור הסכנה. שלושה ימים אחרי, וממרחק של כמה אלפי קילומטרים, החוויה ההזויה הזו הצטמצמה לכדי ידיעה קטנה בעיתון בהודו.

בעמוד ממול הופיעה כתבה בערך באותו הגודל על מחשב טבלט חדש שחברת התקשורת המקומית מתחילה לשווק השבוע. במחיר של כ – 250 דולר מוכרת החברה טבלט מבוסס אנדרואיד, טעון באפליקציות משרדיות, רשתות חברתיות, וידיאו ומשחקים.

בנגלור טיפחה בשנים האחרונות מרכז היי-טק תוסס. התעשייה הבטחונית המקומית גידלה אנשי טכנולוגיה רבים בדיסציפלינות שונות. בדרום בנגלור נבנתה "עיר האלקטרוניקה" , המאכלסת חברות היי-טק בין לאומיות ובצידן חברות מקומיות. השילוב הזה יצר סביבת גידול אוהדת לחברות סטארט-אפ רבות.

אחד מהסטארט-אפים האלה הוא חברת Happiest Minds , אותה ביקרנו. החברה מעניקה שירותי IT ומתמקדת בדור החדש של טכנולוגיות התקשורת והרשתות החברתיות ומשמעותן לחברות עסקיות גדולות. דיון של שעתיים עם מנהלי החברה לימד אותנו על סדרי העדיפויות של החברות הגדולות בעולם וביניהן: אינטגרציה בין פלטפורמות המיחשוב האישי לבין הרשת האירגונית; הפקת ערך עסקי מרשתות חברתיות; אבטחת סייבר, שמהווה נושא קריטי, אבל מנהלים בכירים מעדיפים שלא להתייחס אליו בפומבי.

במפגש עם כעשרים יזמים בבית קפה אני מתרשם מזירת היזמות המקומית. סביב כוסות בירה ופיצוחים הם מספרים לנו על המיזמים שלהם: ג'יטנדר מפתח מוצר לשירותי VPN מבוססי ענן; ג'יארם ואנופ מפתחים תוכנה לניהול שרשרת האספקה בתחום החקלאות; לרוהיט יש סטארט-אפ חדשני בתחום הרשתות החברתיות;  היזמות אבניט וסראסוואטי הקימו חברה לשיפור רמת ההוראה בבתי הספר בהודו על ידי שיעורים מקוונים ותכנים אינטראקטיביים. האתגר הכי גדול שלהן: לשכנע מורים לאמץ את סביבת הלימוד החדשנית. לשאלתי מה מניע אותם, כמעט כל היזמים הצהירו שהם רוצים לעשות משהו משמעותי, שישפיע על העולם וגם יתרום להתפתחות המדינה שלהם.

יזמים ישראלים שמספרים את הסיפור שלהם נשמעים בדיוק אותו הדבר. לפחות במובן הזה, באמת כולנו חלק מאותו כפר גלובאלי קטן.


כפות ידיים מסמלות ברכה למגיעים להודו


(פורסם ב"גלובס" – 14 מרץ 2012)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *