השילוב הבלתי אפשרי בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות שאחריו הוא בשביל רבים הדבר הכי ישראלי שקיים. אוירת הקודש שיורדת על הרחובות בערב יום הזיכרון, השירים ברדיו, הטקסים, האזכרות, המכוניות המקושטות בדגלי המולדת, טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, חגיגות יום העצמאות. הרבה דברים השתנו במדינת ישראל מאז שאני זוכר את עצמי כילד, אבל יום העצמאות, ממש כמו יום השואה ויום הכיפורים, הם עדיין ימים מיוחדים ומאוד ישראלים, שאפשר לחוות אותם רק כאן, בארץ.
מעבר להיותו אחד מגורמי הייצוא היותר משמעותיים בכלכלת המדינה, ההיי-טק הוא אולי האחראי הגדול ביותר לנדידתם של ישראלים ממולדתם לעבר מגורים בנכר. כמו אלפים רבים של ישראלים, גם אנחנו הגענו לארץ ההזדמנויות בזכותו של ההיי-טק הישראלי. חלק משמעותי מהמסלול שלי בהיי-טק נסלל בזמן שהותנו הארוכה בארצות הברית. וכך קרה, שלפני שש שנים בערך ישבנו אשתי ואני במטבח, שתינו קפה ותכננו את עתיד המשפחה. היה יום חורפי, ירד שלג בחוץ, אבל לא סופה רצינית מדי. שלג של סוף החורף בפרבר אמריקני טיפוסי, חצי שעה נסיעה ממנהטן. באותו ערב מושלג, היינו משפחה ישראלית אופיינית, מרגישים ישראלים אבל מגדלים ילדים באמריקה, חושבים על הארץ אבל נהנים ממנעמי הגלות.
תמיד ראינו את עצמנו כישראלים ותמיד אמרנו שנחזור לארץ, למרות ספקנות המשפחה והחברים. כמובן, ההחלטה לשוב הביתה נדחתה בדרך כלל לעיתוי מוצלח יותר. אבל, כשישבנו באותו ערב והחלטנו שהגיע הזמן להחליט ידענו שאין זמן מתאים יותר לכך. כי העיתוי הוא אף פעם לא באמת אידיאלי, ואין באמת זמן מתאים לחזור לישראל. פתאום הגענו להכרה, שאו שאתה רוצה לחיות בארץ או שלא, ואם כן – אז אין סיבה לחכות. פחות משנה לאחר מכן כבר היינו בצד השני של האוקיאנוס ומאז אנחנו כאן.
הרבה דברים התקלקלו אצלנו בעשרות השנים שעברו מאז שהיינו מדינה קטנה ומפוחדת ועד למעמדנו היום כמעצמת היי-טק, דמוקרטיה שחצנית ודי מבודדת. החינוך המידרדר, השחיתויות, נמיכות השלטון והפערים החברתיים הקשים יכולים לרפות את ידו של האופטימי ביותר. אבל, אין כמו השבוע שבין יום השואה לבין יום הזיכרון להזכיר גם לאחרון הישראלים הציניקנים מי אנחנו ולמה אנחנו כאן.
כשהחלטנו לחזור לישראל ידענו, שאנחנו מוותרים על הנוחות המפנקת ועל השפע המקסים שהחיים באמריקה מעניקים לתושביה. אבל, מצד שני הרווחנו בגדול את תחושת הבית והשייכות. את הידיעה שכל מה שקורה כאן הוא שלנו ושבניגוד לחיים בניכר, איכפת לנו מאוד. ולא פחות חשוב, שהילדים שלנו זוכים לגדול על יד משפחתם המורחבת במקום שיש לו משמעות. ואת כל אלה אי אפשר לקבל בשום מקום אחר חוץ מבישראל.
הכפר הגלובלי נעשה די קטן בשנים האחרונות ופתח בפנינו, הישראלים, מקומות מגורים אפשריים רבים ברחבי העולם. המקצוע האוניברסלי של אנשי ההיי-טק מאפשר לנו לעבוד במקומות שונים מעבר לים. אבל, יש רק מקום אחד בעולם בו העבודה כאיש היי-טק יש לה משמעות הרבה יותר רחבה מאשר רק להתפרנס בכבוד. ולמקום הזה קוראים מדינת ישראל. ואין כמו יום העצמאות להזכיר לי את זה, כל פעם מחדש.
…
(פורסם ב"גלובס" – 8 מאי 2011)
