ה"הפינגטון" פוסט מצנזר הערות קוראים – וזה טוב

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

השבועון "ניוזוויק" הקדיש החודש מאמר מקיף לאתר החדשות האינטרנטי "הפינגטון פוסט". בניגוד לאתרי חדשות פופולריים אחרים, ה"הפינגטון" איננו הזרוע האינטרנטית של עיתון או ערוץ טלויזיה, אלא הוא הדבר בעצמו – אתר מדיה חדשני, שבנה את עצמו מתחילת הדרך כאתר תוכן, שרוצה לספק מידע עדכני ורלונטי לציבור הגולשים בו. חמש שנים מיום הקמתו, האתר משך אליו למעלה מ 24 מליון גולשים בחודש שעבר, והפך להיות אתר החדשות השישי בפופולריות שלו ברשת (הראשון הוא CNN עם כ 65 מליון גולשים).

תחזית ההכנסות השנה היא כ 30 מליון דולר ובקצב הצמיחה הנוכחי, מקימת האתר – אריאנה הפינגטון – כבר צופה הכנסות של מעל למאה מיליון דולר בשנה, בעתיד הנראה לעין. דווקא התייחסותה של הפינגטון לנושא הטוקבקים משכה את תשומת ליבי. כאתר, הזוכה להשתתפות ערה ביותר של הגולשים, ה"הפינגטון" מתגאה בכך שהערותיהם עוברות עריכה קפדנית ושסביבת התגובות נשארת "נקייה". פניתי לאתר עצמו ומצאתי שם את כללי הצנזורה של ה"הפינגטון פוסט".

לנוחותכם, אני מביא כאן תמצית מקוצרת ביותר, בתרגום חופשי: ה"הפינגטון" עורך תגובות גולשים על מנת לקדם דו-שיח פתוח ושקוף בין קוראיו. האתר מעסיק עורכים משלו, אבל מזמין גם את קהילת הגולשים שלו להתריע על הערות בלתי הולמות. עריכה, מטבעה, איננה אוביקטיבית, אבל ה"הפינגטון" משתמש בחמישה כללים בסיסיים: (1) אין להפלות גולש בגלל רקע, נטייה פוליטית או אידאולוגית (2) ביטויים ציניים, תוקפניים, או הומוריסטיים, גם אם מרגיזים, לא יצונזרו, כל עוד יישמרו בגבול הטעם הטוב (3) אין סובלנות להתבטאויות המשקפות אלימות, גזענות, אנטישמיות, הומופוביה, סקסיזם ובדיחות על חשבונם של המוגבלים בגופם או בנפשם (4) פרובוקציות, השמצות ופגיעה אישית בכותבים אחרים יוסרו מהאתר (5) "ספאם" על סוגיו השונים יצונזר קראתי את מדיניות הצנזורה של ה"הפינגטון" והתמלאתי קנאה והערכה. ואם אתם תוהים מדוע, קוראים יקרים, לפניכם שלוש דוגמאות שמצאתי בקלות, אחרי חמש דקות של חיפושים. למרבה הצער, הן משקפות את מה שמאפיין כל כך הרבה טוקבקים בתרבות הישראלית. שיפטו בעצמכם: בתגובה ל"צלילה לבלוגוספירה", כתבתה של נועה פרג ב"גלובס", כתב "קורא ומפהק" את המילים הבאות: "ריקי כהן – נודניקית משעממת. הני זובידה – בכיין מתוסכל שמנסה לתרץ את חוסר היכולת של השחורים ע"י רכיבה על הסוס העדתי." ובתגובה ל"טקלוג", בעל טור ב"גלובס", שכתב בהומור על התנסויותיו עם תוכניתנים בהודו, כתב מישהו: "בארץ לרוסים אין להם שום ערך מוסף בהיי-טק. הם יודעים לעשות אך ורק מה מלמדים אותם". ובתגובה לכתבתו של ליאור טימור באתר הספורט ONE על ההתכתשויות המילוליות בין יעקב שחר ממכבי חיפה לבין אביב בושניסקי ממכבי תל אביב, הגיב "רועי" במילים הבאות: "תראו את האשכנזי-נסקי הזה מאיים… איזה גיי …"

הבלוגספירה הישראלית מלאה בטוקבקיסטים, המשתמשים בכינויים מופרכים על מנת להתבטא בדרך שלא היו מעזים, אילו היו נחשפים בשמם המלא. בגלל הפחדנים העלובים האלה, המשתמשים באימרות גזעניות, המשמיצים ללא בסיס, המקללים בלי בושה, המעודדים שנאה ומתבשמים ממנה, אנחנו צריכים כאן, אצלנו, עריכה מסננת, כדוגמת זו של ה"הפינגטון פוסט". הגיע הזמן לאמץ צנזורה שכזו גם במקומותינו. …

(פורסם ב"גלובס" – 15 אוגוסט 2010)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.