בשבועות האחרונים התפתח דיון פומבי בנושא עובדי ההיי-טק המתבגרים. אני מסתובב די הרבה ברחבי הארץ ופוגש בני נוער וסטודנטים רבים. מסתבר, שבניגוד לנורות האזהרה המהבהבות מכיוון עובדי ההיי-טק הותיקים, "להיות בהיי-טק" הפך מזמן לאחד החלומות הסטנדרטיים של הדור הצעיר שלנו. כשהייתי ילד, רצינו להיות טייסים, רופאים, שוטרים ואולי אפילו "אנשי עסקים". הילדים היום רוצים "לעשות היי-טק". אני מנחש, שהם רואים לעיני רוחם משרדים מפוארים, ארוחות דשנות, משחקי מחשב בעבודה, משכורות שמנות, מכונית חדשה, שהחברה מחליפה לך פעם בשלוש שנים, ואקזיט פעם בחמש שנים. חלקם אולי חושבים על כך שזהו מקצוע חשוב, שתורם לכלכלה ולגאווה הלאומית.
מה שדור העתיד שלנו איננו לוקח בחשבון הוא, שההיי-טק הוא מקצוע מסוכן ולגמרי לא קל. עובדים קשה, שעות ארוכות, ולקראת "דד-ליין" של שיחרור גירסה או טיפול בדרישות לקוח, לעיתים נאלצים לעבוד מסביב לשעון (עימך הסליחה, הח"כית יחימוביץ'). לפעמים גם נאלצים לנסוע לחו"ל, למסעות מפרכים ורחוקים מאוד מתדמית ההיי-טקיסט המפונק ששותה כוסית ויסקי במחלקת עסקים. וכשמתבגרים, קשה לשמור על מקום העבודה, קשה להתקבל לעבודה חדשה, ובמקרים רבים, למען האמת, גם אין כל כך חשק לשמור על הקצב המטורף, הכרוך בעבודה בסביבת היי-טק.
לא מזמן הגיב הטוקבקיסט "פיני גימלאי מדינה" לטור שכתבתי כאן בנושא עובדים ותיקים בהיי-טק:
"יצאתי לגימלאות זה לא מכבר אחרי שנות שירות ארוכות בתפקידים מרתקים במשטרת ישראל, בהם עסקתי יום ולילה במלחמה במשפחות הפשע ובפשיעה החמורה, בימ"ר ת"א. השקעתי את נישמתי ועבדתי קשה (בממוצע 16-12 שעות ביום) במקום סופר מאתגר במשך 25 שנה ויותר. נלחמתי, היה קשה, גידלתי ילדים, סבלתי ונהניתי גם יחד, אולם כשיצאתי לפנסיה אני חש שעתידי בטוח, פרנסתי מובטחת ואיני תלוי באיש. לעומתי, שניים מילדי וחתני עוסקים בהיי-טק וכבר לאחר שנים קצרות יחסית בין 15-10 שנה (כולם בוגרי ממר"ם + תארים) הם חשים מותשים, שחוקים, וחלקם פוטרו ועברו מקומות עבודה. נכון, הם הרוויחו וחלקם מרוויחים כסף טוב, אבל העסק נמאס עליהם ואינו מעניין כבתחילה, העניין פוחת ,ובטחון לעתיד הפרנסה לא קיים. איך דור שלם של אנשים סופר מוכשרים מוכרים את עתידם עבור עגל הזהב ללא הבנה כי כשיזדקנו הבטחון הוא העיקר ולא החוזה האישי, לי זה לא ברור. "
הנה תשובתי ל"פיני" הטוקבקיסט: אדוני היקר, אכן – העבודה בהיי-טק איננה דבר מובן מאליו. תדע כל אם עברייה, המעודדת את ילדיה ללמוד מחשבים ושולחת אותם לעבוד בהיי-טק, כי מיועדת להם דרך ארוכה ומפרכת, שרבים מחלקיה עוברים דרך הלא נודע. העבודה בחברת היי-טק הינה מסוכנת בעצם טיבה, ואין ספק שיש עבודות בטוחות יותר ולטווח ארוך אולי גם משתלמות יותר.
אבל באותה נשימה, תדע אותה אם עברייה, שההיי-טק נועד למי שאינם פוחדים לעבוד קשה, אוהבים להתמודד עם אתגרים שבחזית הטכנולוגיה ומתלהבים לתרום את תרומתם, גם אם צנועה ביותר, לעולם מתקדם יותר וטוב יותר.
ולכל אותם אנשים צעירים, השוקלים את עתידם המקצועי, נכריז כאן בגלוי: ההיי-טק, מקצוע מרתק אך בהחלט מסוכן, ראו הוזהרתם!
…
(פורסם ב"גלובס" – 27 ספטמבר 2010)
