ארוחת הצהרים של "גוגל"?

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
עולם הבלוגוספירה רעש בשבוע שעבר לרגל חשיפתו של מנוע חיפוש חדש, Cuil , שיוצריו העזו לקרוא תיגר על "גוגל". הם יצאו מהמחתרת ופתחו את שעריו לגולשים, מתוך הבטחה לייצר את תוצאות החיפוש הרלונטיות ביותר ובמהירות הגבוהה ביותר, יחסית לכל מנוע אחר. Cuil מנתח את הטקסט, המצוי בלמעלה ממאה ועשרים מיליארד דפים באינטרנט, ובכך הוא מהווה, כנראה, את מאגר החיפוש הגדול ביותר הקיים היום בעולם.

אם לשפוט לפי שלל התגובות של בלוגרים ברחבי הרשת, כולל כאן אצלנו – בארצנו הקטנה אך המתקדמת, ניתן לומר שבאופן כללי כולנו פולטים אנחת רווחה קולקטיבית. אין מה לדאוג, המנוע החדש לא מגיב מספיק מהר, איננו מייצר ממצאים מספיק רלונטיים, התמונות הצמודות לממצאי החיפוש אינן קשורות לשום דבר, וכן הלאה וכן הלאה. וכל זה קורה, אבוי, מול קהל עצום של גולשים מתוחכמים, המנסים ללא הרף לחפש תקלות במוצר, ומתחרים להיות הראשונים שידווחו על כל תקלה משמחת שכזו. והבלוגים לא איחרו להגיע. בין מובילי המתקפה על Cuil היה בלוג הטכנולוגיה הפופולרי Tech Crunch , שהודיע כי "גוגל" תשמח לאכול את מנוע החיפוש החדש לארוחת הצהריים שלה.

בתור מי שלא חקר לעומק את האלגוריתמים המתוחכמים של Cuil, אין ביכולתי לשפוט האם המנוע החדש הזה הוא אכן "הדבר הבא" בעולם החיפוש. אציין רק שאת ניסויי הצנועים לבדוק את איכותו, עבר Cuil בצורה טובה והוכיח ביצועים מכובדים בהחלט. וכשהכבדתי עליו בנושאים מורכבים משהו, התקשה המנוע הזה, בדיוק כמו מתחרהו הותיק, לייצר תוצאות משמעותיות.

למשל, כשחיפשתי ב Cuil את המושג המורכב "Israeli minister who does not speak English" , הודיע לי המנוע בצער שאין ביכולתו לספק ממצאים רלונטיים. המנוע גם ציין, שייתכן שהסיבה לכך היא, שזהו נושא נדיר ביותר. נו מילא. מצד שני, חיפוש זהה ב"גוגל" העלה בחכתו 180,000 תוצאות, כשהעשירית ביניהן היתה ראיון עם שר החוץ האיראני. אם תשאלו אותי, שני המנועים הניבו את אותה התוצאה – מידע חסר משמעות. וזו בדיוק הנקודה: אנחנו, גולשי האינטרנט המתוחכמים כל כך, התרגלנו להסתדר עם תוצאות בינוניות ולעיתים רבות מגוחכות, כי באופן כללי זה מה שיש. כי מיטב המוחות ואין סוף הכסף שרוכזו להם ב"גוגל" הצליחו בסך הכל לייצר משהו, שהוא רחוק עדיין שנות אור מ"הדבר האמיתי", אבל לפי שעה אנו נאלצים להסתפק בו.

אין לי מושג איך ייראה בסופו של דבר מנוע החיפוש העתידי ואיך הוא יבצע את עבודתו. אבל אני מוכן להמר כאן, בפומבי, שעשר שנים מהיום החיפוש באינטרנט ייראה שונה לחלוטין. מדוייק, רלונטי, ומעודכן לגמרי. וגם הרבה יותר מהיר. אני לא יודע אם Cuil יהיה המנוע של המחר, או אולי מישהו אחר. אבל אני כן מוכן להמר, שלא המנוע של "גוגל" הוא זה, שיחפש עבורנו את העולם. ואם ההימור הזה נראה לכם תמוה משהו, צאו ובידקו איפה "גוגל" היתה לפני עשר שנים בדיוק, ומי שלט אז במרחבי החיפוש האין סופיים.

ולסיום, מילה טובה על היזמים שמאחורי המנוע החדש הזה והמשקיעים שלהם. צריך הרבה אומץ וחוצפה כדי לצאת במצח נחושה, ראש בראש, כנגד ענק כמו "גוגל". להשקיע בפרויקט כזה מצריך אותה מידה של תעוזה. וגם חזון ונאיביות. אבל עולם ההיי-טק שב ומוכיח בהתמדה כי לא לעולם חוסן, גם אם מדובר בחברת ענק, השולטת ללא עוררין בתחומה. כי חדשנות, יזמות ונחישות, שינו שוב ושוב לאורך השנים את המציאות שבה אנו חיים, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. ולכן, הצעתי הצנועה ל"גוגל" היא: חבר'ה, אל תמהרו לארוחת הצהריים שלכם, כי היא עוד עלולה להתקע לכם בגרון.

(פורסם ב"גלובס" – 3 אוגוסט 2008)


אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. אני בהחלט חושב שהחיפוש באינטרנט ישנה את פניו ללא הכר בעתיד אך בהחלט יש בעיות אינהרנטיות בלמצוא תוצאות חיפוש רלוונטיות כיוון שעולם האסוציאציות של כל אחד מאתנו שונה. כשמנוע יוכל לפרק את משפט החיפוש וליצור ממנו משמעות (במקום רק שימוש במילים כמו כיום), אני משער שכבר תגיע קפיצת המדרגה.
    ו-CUIL הוא פשוט בדיחה (היכולת שלו לבחור את התמונות הכי לא מתאימות ליד כל אתר כבר שימשה חומר ללא מעט גיחוכים) שכבר הועלו תיאוריות קונספירציה שגרסו שכל מטרת העלאתו לאויר הייתה לשווק את הממשק היפה שלו ולהראות שהעולם צמא למנוע חיפוש חדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.