אני מביא לפירסום מכתב גלוי, פרי עטו של תא"ל (מיל.) רן פקר, שנתן לי את אישורו לפרסם כאן את דבריו.
יוחזר גלעד שליט
מאמר אישי זה נכתב לאחר השקעת מחשבה עמוקה ומתוך אמונה כנה שאולי יתרום משהו לפתרון הבעיה הסבוכה של החזרת גלעד שליט לארצו ומשפחתו. הייתה לי זכות גדולה לפקד על 3 טייסות קרב, על בי"ס לטיסה ועל בסיס תל-נוף, כולל במלחמות "ששת הימים" "יום כיפור" וההתשה שלפני ואחרי המלחמות הללו. בין מאות הגיחות המבצעיות שצברתי, מחציתן היו גיחות צילום ואיסוף מודיעין במטוסי מיסטר, מירז' ופנטום, כאשר עשרות רבות מהן היו גיחות עומק לכל הכיוונים סביבנו.
יודגש שבעת ביצוע גיחה מבצעית מורכבת אתה חייב להיות שקט, רגוע ומרוכז על מנת לבצע המשימה בהצלחה מושלמת, אך לילה לפני שעת ה"ש", כשאתה עולה על יצועך מתגנבת למוחך המודעות שבמקרה של תקלה, אישית ו/או טכנית, אתה עלול ליפול בשבי. זה קרה לכמה מחברינו ועלול היה לקרות גם לנו, ואז חודרת לראשך התחושה הבלתי מתפשרת שאם זה אכן יתרחש, אזי כל המדינה והעם הזה יעמדו מאחוריך ויעשו הכול על מנת לחלצך משם. מוטיב קריטי זה הינו אבן יסוד בשימור העוצמה, התעוזה, היוזמה, התושייה, אומץ הלב, האמונה, הדבקות במשימה וההקרבה הבלתי מתפשרת של מנהיגי, מפקדי ובעיקר לוחמי צה"ל לדורותיהם מכל החיילות – קרקע, ים ואויר.
גלעד שליט יושב בכלא כבר 5 שנים. יתכן שרבין ז"ל, כרוה"מ, עשה טעות בזמנו כאשר שחרר 1300 מחבלים ב"עסקת ג'יבריל" וקבע בזאת תקדים. יותר מאוחר עשה זאת גם ראש הממשלה דאז, אריך שרון. כל זה קרה ואל לנו לעסוק ב"חלב שנשפך". את רון ארד אבדנו, למרות שבתחילת התהליך היו לממשלה שתי נקודות יציאה מהמבוך שלא נוצלו. אל לנו לאבד גם את גלעד שליט בעקבות התנהגותו הנלוזה של החמאס שמשחק ב"מחיר" ומתעתע בנו. נכון יותר, בתנאים הקיימים, לבצע את העסקה המיטבית האפשרית, אפילו שהינה "יקרה מאוד" מבחינתנו.
יש לכך השלכה רבת משמעות הן לגבי לוחמי ומפקדי צה"ל והן לגבי המשפחות המעורבות, שגורלן לא שפר עליהן. נראה שעברנו בנדון את נקודת ה"אל חזור". עסקה טובה יותר לא תוצע לנו ולצערנו המחיר כל הזמן עולה, כי כאלה הם אויבינו וכזה הוא ערך האדם אצלם. אם כמה ראשי שב"כ בכירים מצהירים בפומבי שמדינת ישראל תוכל לעמוד בזאת, יש לכך משקל מוסרי ומעשי לא מבוטל, התומך בהחלטה האמיצה והמיושבת העתידית של ראש ממשלת ישראל. נכון שיש גם מתנגדים לא מעטים לעסקה המורכבת המוצעת, כולל בקרב השרים הרלוונטיים. מאידך, כולנו יודעים שבנושאים כבדי משקל שההכרעה לגביהם קשה, ההחלטה הסופית הינה בידי רוה"מ אישית. הוא זה העומד בראש הפירמידה ובידו נתונה זכות ההחלטה, לכאן או לכאן. יותר מזה, לאחר שהעסקה תושלם בהצלחה רוב המתנגדים, שחלקם עושים זאת על מנת לצבור הון פוליטי בקרב מצביעיהם הפוטנציאלים, יישרו קו, ינמיכו את הטון ויחפשו "קרב רווחי" אחר וחדש. כאן מדובר על מנהיגות עילית, זהו בעצם "שם המשחק" בהחלטות מורכבות וכה רגישות. כמו כן, נכון יהיה גם ל"טפל" באסירים המוחלפים שהתחייבו לא לחזור לפעילות חבלנית ולא עמדו בהתחייבותם זו לאחר שחרורם, באשר הם.
כבר כעת ניתן להחליט עקרונית שמייד לאחר תום "מבצע החזרת שליט", תשונה מדיניות הממשלה בנדון באופן רשמי או סמוי. הנוסחה חייבת להיות כמו בעוד מדינות נאורות ומובילות בעולם (כולל ארה"ב) "אחד מול אחד" כלומר, אין יותר אלף מחבלים תמורת שבוי אחד, אלא שבוי תמורת שבוי, וכאן אנו מגיעים לעיקר – על מדינת ישראל הגן לאורך השנים בעיקר כוח ההרתעה של צה"ל וכאשר זה נפגע, אויבינו הרימו ראש והגבירו את פעילות החבלה וההרס שלהם. אותו הדבר בנושא השבויים – אם וכאשר יפנימו שאנו נחושים בענין, הם ישנו התנהגותם בהתאם. על מנת להגיע למשוואה זו, יש לאמץ מחדש את שיטת "מבצע הקצינים הסורים". כאשר הממשלה רצתה בזמנו לממש עסקת החלפת שבויים, סיירת מטכ"ל הביאה ארצה 5 קצינים סוריים והכול נסגר מיידית לשביעות רצון עם ישראל כולו. לאחר שממשלת ישראל תיקח החלטה נחושה בנדון, יחידות צה"ל המובחרות (כולל סיירת מטכ"ל, שייטת 13, חיל האוויר…) תהיינה בכוננות, בדומה למבצעים שוטפים אחרים, גם בנושא זה. והיה וייחטפו בארץ ו/או בחו"ל חייל, זקנה, נערה או איש עסקים, היחידה הקרבית המתאימה תופעל סלקטיבית לפי כל הכללים המפורטים והמחמירים שאנו מכירים היטב מזה שנים רבות. הצלחה בביצוע, תהווה הרתעה משמעותית שעשויה לשנות לחלוטין את התנהגות האויב שמנגד.
בכל הרצאותיי בנושא מנהיגות (במכללה לביטחון לאומי, בפו"מ המשולב, בטייסות, בקורס מג"דים, בבסיסים ועוד…) אני תמיד מזכיר עקרונית את "עשרת הדיברות של המנהיגות" ומספר על כמה מלוחמי הבולטים שהיו בשבי, חזרו, השתקמו וחזרו לטוס מבצעית ללא מגבלה, כולל גיורא רום, גדעון שפר, אבי ברבר ועוד… בשיחות ב"ארבע עיניים" עם לוחמים רבים שחזרו מהשבי, חשתי שעצם התחושה והידיעה הבלתי מתפשרת שכל העם בישראל עומד אחריהם וממשלתם עושה את המרב המוחלט על מנת להחזירם הביתה, נתנה להם את הכוח, האמונה, התקווה והעוצמה להתגבר על כל העינויים והקשיים הקריטיים בשעת המבחן האישי שלהם, הכול כך מורכב. בזאת אסור לנו לפגוע!!!
לאחרונה נפגשתי, ביוזמתם, עם בוגרי קורס הטיס של רון ארד, לוחמים מנוסים וחבריו הקרובים. השיחה הייתה גלויה, כנה, ללא מגבלות ומאלפת. המסר הברור שריחף בחדר היה ברור – אל נחזור על השגיאות שנעשו בפרשת רון.
רן פקר
