יזם נשאר יזם

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

בימים אלה מציינים בישראל את שבוע היזמות העולמי. מאות אירועים ברחבי הארץ יפגישו בין יזמים שכבר עברו את המסלול המפרך ליעד – פעם אחת או יותר – עם אלה ששוקלים לצאת לדרך היזמות הארוכה, או כאלה שכבר צועדים בה.

המפגשים הללו הם בין הכלים החשובים ביותר הניתנים בידיהם של יזמים. כי למרות שכל קמפוס אקדמי המכבד את עצמו מציע בימים אלה מגוון של קורסים ביזמות ושלל הרצאות בתחומים שונים כמו בניית תוכנית עסקית, עקרונות השיווק ותיכנון פיננסי, יש דברים שאפשר ללמוד רק מבעלי ניסיון, מאלה שכבר היו שם. איך מתמודדים עם משבר קשה? מה לעשות כשהמשקיעים בוגדים בך? איך למשוך את תשומת ליבן של ענקיות הטכנולוגיה ולפתח איתן מערכת יחסים אסטרטגית?

אלו ועוד רבות אחרות הן שאלות שיזמים מתמודדים איתן במהלך שיגרת חייהם והתשובות להן הן תמיד שונות ומגוונות. זאת ועוד, יזמים אמיצים מספרים בהזדמנויות אלו גם על טעויות ועל כישלונות, המהווים ניסיונות חיים יקרים ביותר, אותם יזמים יונקים בדרך כלל בשקיקה רבה.

כמי שמכיר בחשיבות האירועים האלה, אני מקפיד להשתתף ברבים מהם ואף להגיד את דבריי, כשהמארגנים מספיק נחמדים ומרשים לי להתבטא. אחד השקפים שאני משתדל תמיד להציג ליזמים מכיל הערכה סטטיסטית של סיכוייו של יזם היי-טק להצליח, החל מהיום בו יצא לדרך עם רעיון מצוין לסטארט-אפ ועד ליום האקזיט, בהנפקה או במכירת החברה.

נאמר מיד, שאקזיט איננו ערך בפני עצמו. אבל, הוא יכול לשמש כקריטריון לא רע להצלחה עבור יזמים הבוחנים את עצמם מול המראה. ובכן, ניתן להעריך שהסיכוי להצלחה בין שתי נקודות הקצה – משלב הרעיון ועד לאקזיט – הוא בערך אחד לאלף. המחמירים יטענו שהסיכוי הוא אחד לעשרת אלפים. אחרי שהסברתי את השקף הזה ונימקתי את ההיגיון שבו, אני תמיד מבקש מכל מי ששכנעתי אותם שאין טעם לצאת לדרך היזמות להרים את ידם. לא זכור לי אפילו מקרה אחד שבו הורמה יד כלשהי. ולא בגלל שהנוכחים באולם לא האמינו לסטטיסטיקה, להיפך – היא די משכנעת. הסיבה היא, שיזמים אמיתיים יודעים שישיגו את מטרתם. הם גם יודעים בוודאות, שהסטטיסטיקות נועדו למחקר אקדמי, לא עבורם. כמובן.

מחר בערב (רביעי) אשתתף באירוע מיוחד שיתקיים במכללת אורט בראודה בכרמיאל, שמארגנת היזמת קלאודיה בן-יעקב, מקימת העמותה SUN, המכוונת להיות בית חם ליזמים בצפון הארץ. בסימן שבוע היזמות בפריפריה מקיים המיזם של קלאודיה, בשיתוף עם אצטדיון הסטארט-אפ, ערב שמעניק במה ליזמים מהגליל ומהגולן. מרחק של בין שעה לשעתיים מתל אביב, זמן נסיעה זניח במונחים של מדינה מערבית מודרנית, יוצר פער בלתי נתפס בין המציאות שפוגשים היזמים בצפון הארץ לבין הנינוחות המפנקת של הבועה הפרושה בין הרצליה פיתוח לבין שדרות רוטשילד בתל אביב.

אבל למרות זאת אני משוכנע שבצפון הארץ, כמו גם באשדוד, באר שבע או ירוחם, ישנם יזמים אמיתיים, שיכבשו את העולם, כל אחד ואחת מהם בדרכם המיוחדת. וכשאשאל אותם מחר מי מהם מוותרים על החלום שלהם לאור הסטטיסטיקה האכזרית והמוכחת, אני משוכנע שגם בכרמיאל לא תונף אף יד. יזם נשאר יזם.

פורסם ב"גלובס" – 18 נובמבר 2014

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. שלשום נסעתי למג'דל כרום, לא רחוק מכרמיאל, לחנוכת הבית של מונה MOONA, מרכז חלל וטכנולוגיה, ששמו משחק מילים על המילה הערבית מונה
    Muna, meaning " unreachable wishes"
    את המרכז הקים טייס חיל האוויר לשעבר אסף ברימר. את הכסף הראשון תרם ינקי מרגלית, תמיכה נוספת הגיעה ממשפ' ורטהימר (סטף וינקי היו שם), ואורן הרפז, תעשיין "גלילי" הצטרף כיו"ר הפרויקט.

    הדברים שנשא ראש מועצת מג'ד אל כרום, מר סלים סליבי, חיממו את הלב. בין השאר הוא דיבר על כך שצעירות ערביות חוששות מהמדעים, ללא סיבה. אין סיבה שתלמדנה רק הוראה, עבודה סוציאלית או חינוך מיוחד. לא צריך לפחד מטכנולוגיה. כאן תהיה לצעירים ולצעירות בגליל הזדמנות לחשיפה לעולם הטכנולוגי מגיל צעיר, והזדמנות להצטרף לקטר ההייטק.

    נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, שלח ברכה מוקלטת, דברים חמים של תמיכה ותקווה.

    תחת הכותרת "מקדמים עשייה משותפת" שמענו עוד דוברים: מהנדס תוכנה בכיר ונציג הצעירים, האני איוב, עוזר המשנה הבכיר לענייני בני מיעוטים בטכניון וחבר הנהלת מונא, פרופ' יוסף ג'בארין, ומנכ"ל XLN, רואי קידר.

    בין המשתתפים מכרים ותיקים כמו רים יוניס, היזמת של חברת המכשור הרפואי אלפא-אומגה, ושלומית עזרן ירקוני, לשעבר סמנכ"ל הקרן החדשה לישראל ומי שיסדה את IVN, ומכרים חדשים, כמו האנאן פרהט האמוד (Hanan Farhat-Hammud), בוגרת הטכניון ומהנדסת אלקטרוניקה ב-CSR (לשעבר צורן) וג'ומאנה שוכרי-בולוס, אשת אסטרטגיות שיווק ויח"צ.

    בדרך לבניין עברנו ליד "משתלת השלום". על רקע האיבה הגוברת בין שני המחנות, היהודי והערבי, היתה תחושה שאנחנו בשמורת טבע, אי של דו קיום.

    ​​​​

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.