כישלון לתפארת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

לפני מספר שבועות קיבלתי הזמנה חריגה במקצת: מארגניו של כנס, העומד להתקיים בתל אביב, מזמינים אותי להרצות בו על כשלונותיי. בתור מי שמרצה לעיתים תכופות בנושאי היי-טק ויזמות, אני מתייחס פעמים רבות להתמודדות עם כישלון ובמקביל גם לאומץ הכרוך ביציאה למסע היזמות הארוך והמפרך, שהסיכויים להצלחתו הם נמוכים ביותר.

אבל, לעמוד בפני קהל ולספר על כשלונותיי, בתור נושא ההרצאה? אני מודה, שזה לא בדיוק עמד בסדר עדיפויותיי ולכן השהיתי במקצת את התשובה שלי למארגנים, כדי לחשוב על הנושא. והנה, באירוע סיכום שנת 2013 של איצטדיון הסטארט-אפ, קמה לה בחורה צעירה, ביקשה את רשות הדיבור ואמרה: "שמי בת-חן גרינברג, אני יזמת ובימים אלה אני מפיקה את כנס "פיילקון" הישראלי. האם תהיה מוכן לאשר שתבוא לדבר אצלנו בכנס על כשלונותיך?"

באולם השתררה דממה ואל מול מאות זוגות עיניים לא נותרה בידי אלא ברירה אחת ויחידה: "כן, בהחלט, אני מודה על ההזמנה ואשמח לבוא." כמקובל באירועי האיצטדיון, היזמת האמיצה אפילו זכתה לספר במתנה כהוקרה על שאלתה הייחודית.

מאז עבר כחודש והנה הכנס הזה הופך בשבוע הבא למציאות. מסתבר שיש בישראל לא מעט יזמים אמיצים ומרשימים שמסכימים לדבר על הכשלונות שלהם. התפיסה שעומדת מאחורי האירוע הזה היא, שדווקא הלקחים מטעויות ומכשלונות יכולים להביא לידי הצלחות בהמשך.

מארגני "פיילקון" מצטטים את היזם היהודי מקס לבצ'ין, יליד ברית המועצות לשעבר, שמשפחתו הצליחה לקבל מקלט מדיני בארצות הברית בשנת 1991 ובכך ניתנה לו ההזדמנות להגשים חלומות וגם להיכשל לפעמים: "החברה הראשונה שהקמתי התרסקה. החברה השניה התרסקה, אבל פחות. השלישית פשוט נכשלה. הרביעית שרדה. לחברה החמישית שהקמתי קוראים PayPal."

למרבה השמחה מסתבר, שאין בעייה לשכנע יזמים ישראלים לספר על כשלונותיהם. בין מי שהתנדבו ניתן למצוא את השר נפתלי בנט שהיה פעם יזם היי-טק בעצמו. בנוסף לו התנדבו מאיה אלחלל, ישי גרין, ינקי מרגלית, אמה בוטין, נועם לניר, אדן שוחט, גיגי לוי, ענבל אריאלי ואחרים לשתף מהלקחים שהפיקו מכשלונות שהפכו אותם בסופו של דבר ליזמים מצליחים.

בשבוע שעבר ביקשתי מעל דף הפייסבוק שלי רעיונות לכשלונות מעניינים. החברים הטובים הגיבו במהירות דיגיטלית. גליעלי העלתה את סיפורו של סטיב ג'ובס שפוטר מהחברה שהקים ומייקל ג'ורדן שנזרק מנבחרת הכדורסל של בית ספרו. פנינה הציעה כשלון בדיאטה. דטו התייחס לנפילתו של מיזם הרכב החשמלי בישראל. סיגל הזכירה את רצף הכשלונות של אברהם לינקולן. יורם כתב על טעויות של מפקדים בצבא. שלמה הציע את כשלונותיה הצורבים של הפועל תל אביב. אלישבע הסכימה איתו. בהזדמנות אמחק את שניהם מרשימת החברים שלי.

ליאת כתבה על ילדים שלא מהססים לנסות כי אינם פוחדים לטעות ומכאן היתרון שלהם עלינו, המבוגרים. חשבתי על זה. במידה רבה זה נכון גם ליזמים. הם מוכנים ללכת על הקצה, עד הסוף, ומוכנים להתמודד עם כישלון.

בעולם מספרים שהתרבות הישראלית מוכנה לקבל כישלון וזהו אחד מסודות אומת הסטארט-אפ. אם זה נכון, אז באמת כדאי שנלמד גם לדבר על הכשלונות שלנו, כי זה יעשה את כולנו יזמים טובים יותר ואנשים מפרגנים יותר. ואז, כל מה שנותר לנו יהיה גם לפרגן לישראלים שהצליחו. אוקיי, אני מודה, זו כבר בקשה מוגזמת למדי, בינתיים.

(פורסם ב"גלובס" – 15 ינואר 2014)



אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *