עם הפנים לחינוך

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
בשבוע שעבר היה לי הכבוד לארח בפאנל שאורגן על ידי פורום MIT, שני יזמים ותיקים בנוף ההיי-טק הישראלי, זוהר זיסאפל וד"ר שמעון אקהויז. השניים תרמו לקהל מנסיונם העשיר בהקמת מיזמים, בהתמודדות עם אתגרים ובבניית חברות בין לאומיות. כששאלתי אותם לגבי העתיד הצפוי בהיי-טק הישראלי בעשור המתחיל הימים אלה, מצאו שניהם לנכון להתייחס באריכות לנושא מערכת החינוך בישראל.
רבים מהמנהלים בהיי-טק הישראלי רואים בכשל המתמשך במערכת החינוך הישראלית איום אמיתי על מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק. לא צריך להיות פרופסור בחינוך כדי להבין שבינוניות המערכת, התוצאות האקדמיות העלובות של תלמידי ישראל וההידרדרות במוסדות להשכלה גבוהה, ייצרו בשנים הבאות פחות ופחות מהנדסים, תכנתים, פיזיקאים, אנשי מחקר ואנשי אקדמיה למיניהם. הפער הזה יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי, הן בכמות והן באיכות, בענף ההיי-טק, שכידוע מתבסס בעיקר על ההון האנושי המזין אותו.
"מרכז אדוה לשויון וצדק חברתי" פירסם לפני כשבועיים דו"ח מקיף, המסכם את תמונת המצב של החינוך בישראל בסוף העשור. הדו"ח בודק נתונים סטטיסטיים המתפרשים על פני ארבעים שנה ומאשר שוב את מה שכולנו כבר יודעים – החינוך מידרדר, התפוקות האוביקטיביות של מערכת החינוך הישראלית נמוכות, והפערים החברתיים המתרחבים מתורגמים לאי שויון בהזדמנויות ומכאן כמובן גם לפערים בהישגי התלמידים.
מעניין, שאחת ממסקנות הדו"ח באשר לפתרונות אפשריים מקבלת את השראתה מעולם ההיי-טק:
"… אין להחליף את ציבור המורות, יש להחליף את תנאי ההוראה. שכר גבוה יותר, פינות עבודה אישיות, פיצול כיתות גדולות וטיפוח תחושה של אתגר ושליחות מן הסוג המאפיין כיום את אנשי ההיי טק יכולים לרומם את ציבור המורות ולאפשר להן להוביל מהלך של שיפור ושדרוג של מערכת החינוך."
תרשו לי להוסיף כמה המלצות היי-טקיות משלי, לתיקון המצב במערכת החינוך: יפוטרו 75% מעובדי משרד החינוך, איש לא ירגיש בחסרונם. עימם יילכו הביתה 75% מהמפקחים, מנחי מורים ומובילי תכניות העשרה למיניהן. בנוסף, יפוטרו 25% מהמורים, על פי קריטריונים של מידת תרומתם למערכת, לא על פי ותק. הכספים שייחסכו יופנו כולם להעלאה דרמטית של שכר המורים. מורה מתחיל יעבוד קשה יותר, אבל ירויח כמעט כמו תכנת מתחיל בהיי-טק ויוכל להגיע תוך מספר שנים לשכר של בין 15 ל 20 אלף ש"ח לחודש. מורים מצטיינים יתוגמלו בבונוסים נדיבים. מנהלי בתי ספר מוכשרים ירויחו יותר ממנהלי פיתוח בחברות סטארט-אפ. עם תמריצים כאלה נתחיל לראות את מיטב המוחות מגיעים לחינוך, וגם נשארים שם. מי שלא יהיה מספיק טוב יילך הביתה, כמו בהיי-טק. ובנוסף, מדיניות של אפס סובלנות לאלימות בבתי הספר, מגובה על ידי משרד החינוך. ואם כבר חזרנו למשרד החינוך – ימונה שר לתפקיד למשך חמש שנים, ללא יכולת להחליפו בשל בחירות מוקדמות.
נשמע לכם דרמטי מדי? הזוי? אולי, אבל שנים של תכניות מיוחדות, ועדות ומסקנות, והמון אנשים חכמים ומבינים לא הועילו עדיין למערכת החינוך שלנו. אולי דווקא טלטלה אמיתית וחזרה למושגי יסוד בסיסיים של חינוך, הוראה וניהול נכון יגרמו סוף סוף לשינוי המגמה המיוחל. דרך אגב, זוהר זיסאפל הציע בפורום MIT לסגור כליל את משרד החינוך. יחסית אליו, תסכימו איתי, ההצעות שלי צנועות ושמרניות.
(פורסם ב"גלובס" – 3 ינואר 2010)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.