שנת 2013, המתקרבת בימים אלה לסיומה, מסתמנת כאחת משנות השיא של ההיי-טק הישראלי בכל הזמנים. השקעות הון סיכון יגיעו בשנה זו לפי ההערכות לכ 2.2 מליארד דולר. לא פחות חשוב מכך, זו היתה גם שנת שיא של אקזיטים. אחרי המתנה ארוכה ראינו הנפקה ציבורית של חברה ישראלית בנאסד"ק. בנוסף, על פי נתוני חברת המחקר IVC , הסכום הכולל של רכישות חברות היי-טק ישראליות על ידי חברות בין לאומיות הגיע השנה לכ – 4.9 מליארד דולר, ועל פי IVC החזרי העשור האחרון בהיי-טק הישראלי מסתכמים בכ 46.8 מליארד דולר.
המספרים המרשימים האלה מעלים באופן טבעי את השאלה לגבי זהות המרוויחים מכשמונה מאות העיסקאות בהיי-טק הישראלי בעשור האחרון. עד כמה נהנים אזרחי ישראל מעשרות המליארדים שעוברים מיד ליד במהלך רכישותיהן של כל כך הרבה חברות ישראליות?
ובכן, למרבה הצער, מעט מאוד. הסיבה לכך היא מעורבותם המתמעטת והולכת של המשקיעים המוסדיים הישראלים בזירת ההיי-טק המקומית. בשנים האחרונות הלך ופחת חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות במימון חברות ישראליות. השנה הגיע חלקן לכ 27% מכלל השקעות ההון סיכון בישראל. אבל זה איננו כל הסיפור. כי אחוז המשקיעים הישראלים המוסדיים בקרנות המקומיות גם הוא נמוך ביותר. ניתן להעריך שלפחות 80% מכספי הקרנות הישראליות מגיעים ממשקיעים זרים. מכאן, שחלקם של אזרחי ישראל ברווחי האקזיטים מגיע במקרה הטוב לכמה אחוזים בודדים.
התופעה המטרידה הזו איננה זרה לקובעי המדיניות במשרד האוצר. בשנים האחרונות נקט המשרד במספר יוזמות יפות, שנועדו לעודד את המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקיע בהיי-טק המקומי דרך הקצאת כספים לקרנות הון סיכון ישראליות. היוזמות האלו החלו להניב פירות חיוביים, אבל עומדות בימים אלו בפני מחסום חדש, המאיים לסכל אותן לחלוטין.
ומי ייצר את המחסום הזה? משרד האוצר בכבודו ובעצמו. טיוטת תקנות שפירסם המשרד לקראת סוף חודש נובמבר, בחתימת שר האוצר מר יאיר לפיד, מגבילה את גובה סך דמי הניהול שיכולים הגופים המוסדיים בישראל לשלם לקרנות המתמחות בתחומי השקעה שונים, לא רק בהיי-טק. המשמעות המעשית של תקנות אלו, האמורות להיכנס לתוקפן בתחילת שנת 2014, היא חיסול השקעותיהם של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי. אותם גופים, אותם מנסה האוצר כבר שנים לעודד להשקיע בזירה המקומית.
מעבר לתהייה הטבעית של המעיין בתקנות ומנסה להבין האם יד ימינו של האוצר ערה למה שיד שמאל מנסה לעשות, ברור שיישומן של התקנות החדשות ימנע מאזרחי ישראל להיות שותפים להמשך הצלחתו של ההיי-טק הישראלי. כמו כן, התקנות הללו עלולות לסמן תמרור אזהרה מדאיג עבור משקיעים זרים. המסר ממשרד האוצר למשקיעים זרים הוא: אתם אולי מאמינים בהיי-טק הישראלי ולכן – אנא מכם, המשיכו לממן אותו. אבל אנחנו – קובעי המדיניות הכלכלית במדינת ישראל – נמנע מהמשקיעים המקומיים להשקיע בתוצרת כחול לבן. לתשומת ליבכם, משקיעים זרים יקרים.
יואב שלוש וד"ר בני זאבי, יו"רים משותפים של ארגון התעשיות המתקדמות בישראל (IATI), פועלים במרץ בנסיון לשכנע את האוצר לשנות את החלטתו לפני שיהיה מאוחר מדי. הם מסרו לי בתגובה:
"ארגון התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) והחברות הקשורות בו פועלים ביחד עם גורמי ממשל ועם משקיעים מוסדיים כדי להביא להגדלת השקעות המוסדיים בענף ההיי-טק בישראל. טכנולוגיות העילית מהוות כבר למעלה ממחצית היצוא התעשייתי של ישראל ולכן יש חשיבות אסטרטגית להגדלת חלקם של מוסדיים ישראליים בתחום לטובת העמיתים, החוסכים והתעשיה. כדאי שגם החוסך הישראלי יהנה מפירות הטכנולוגיה שלנו ולא רק קרנות פנסיה זרות ומשקיעים שאינם גרים בארץ. אנחנו מודאגים מכך, שהתקנות החדשות שפרסם משרד האוצר עלולות להביא לעצירת השקעות בתחום ההיי-טק למרות שאין מחלוקת על חשיבותו. יש לפעול מיידית על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה."
…
(פורסם ב"גלובס" – 4 דצמבר 2013)
3 תגובות
לא ברור לי הקשר בין גובה דמי הניהול הנגבה מ"העמיתים" לבין מדיניות ההשקעות של הקרן.
ןבדיוק כמו חזירות העמלות של הבנקים חגיגת דמי הניהול החזיריים שנגבים על כלום צריכה להפסק.
The current level of investment of the Israeli financial institution in Israeli venture capital [vc]funds is less then 0.15% of the total assets under management . Moreover, currently, more then 95% of the investment in the Israeli vc funds come from foreign investors . Accordingly, the new regulation proposed by the Ministry of Finance aiming [rightly] to control and reduced the cost payable and charged to the saving members, will have zero impact on the financial insitutions appetite for investment in Israeli vc funds which in any case does not exist !.With or without the new regulation ,the investors that will continue to enjoy the success and exits of the Israeli startups will be foreign investors.
The real challenge facing the Israeli vc funds is to change the negative attitude of the Israeli financial institutions and their Invetment Committees toward investment in Israeli vc funds .
The IATI should not fight the new regulation but ask the MOf to exclude the investments in Israeli vc funds from the new proposal .It might make investmentin Israeli vc funds more attractive!
אוקיי, אבל מה גובה ההגבלה על דמי הניהול? האם עדיין מדובר בסכום "מספיק טוב" או שבאמת כבר לא משתלם?
אני מסכים עם זאב. גם לדעתי כדאי להוציא את קרנות ההיי-טק במקום לנסות ולבטל את ההחלטה.