ועידת ישראל, שנערכה בשבוע בעבר, הקדישה פאנל מיוחד להיי-טק הישראלי ולתרבות האקזיטים שהוא ייצר. כמקובל במקומותינו, התחרו ביניהם הדוברים ברטוריקה כנגד מכירת חברות. הטענות שנשמעו היו, שבישראל מוכרים חברות מהר מדי, אין לנו תרבות של בניית חברות גדולות, רק קומץ קטן של אנשים מתעשרים באקזיט ובכל אלה אשמות, איך לא, הקרנות הישראליות. כמה סמלי, שדווקא בשבוע הזה התפרסמו השמועות על מכירתן הצפויה של שתי חברות ישראליות מבטיחות – אנוביט וברודלייט – במחירים מרשימים, שיעשירו את יזמיהן ויעניקו החזרים יפים ביותר למשקיעיהן.
בהחלט נכון לייחל ליום שנראה עוד מספר חברות ישראליות גדולות, עצמאיות ומובילות עולמיות בתחומן. אבל, אסור לנו להתבלבל. אחת הסיבות המרכזיות להפיכתה של ישראל למעצמת היי-טק עולמית היא ההשקעה המאסיבית של גורמים זרים, שהזרימו מליארדי דולרים לשוק בעשור האחרון. וכל מי שהשקיע בחברות ההיי-טק הישראליות ראה לנגד עיניו מטרה אחת: אקזיט.
אלו הם כללי המשחק. משקיע קונה מניות בחברה מבטיחה מתוך מטרה לממש רווחים ברגע הנכון. אנחנו אולי לא אוהבים את הכללים, אבל מי שרוצה לראות פה תעשיית היי-טק משגשגת צריך לאמץ בחום את מי שרוצים להשקיע בה. והמשקיעים האלה אינם גופים פילנטרופיים אלא נמצאים כאן כדי להרויח.
לא כל חברה מתאימה להיות חברה ציבורית גדולה. יש מספר מוגבל של חברות שיכולות לגדול ולצמוח באופן עצמאי. וגם חברות אלו ירצו בסופו של דבר להנפיק את מניותיהן לציבור. כלומר, גם כאן תגיע תרבות האקזיט לידי מימוש. המשקיעים ימכרו מניות ולא ימשיכו להיות שותפים לנצח.
ובעניין החלוקה הבלתי הוגנת של הרווחים בזמן האקזיט: אני מציע למבקרים לבחון את הונם של מובילי החברות הציבוריות בישראל ובעולם ולהיווכח בעצמם, שגם כאן יש פערים עצומים בין קבוצה מצומצמת ביותר של יזמים, מנהלים ובנקאים לבין שאר המעורבים בחברות האלו.
ולסיום, הנושא שבדרך כלל ממעטים לדבר בו: חברות שאכן היו צריכות להימכר, אבל בגלל שיקולים מוטעים כיוונו למחיר גבוה יותר או שניסו לבנות חברה עצמאית. ישנם די מקרים בהיי-טק הישראלי, של חברות שסירבו להצעת רכישה ומאוחר יותר התרסקו, גרמו הפסדים כואבים למשקיעיהן והביאו לפיטוריהם של עובדים רבים. וזה, רבותיי שונאי האקזיטים, נזק הרבה יותר חמור להיי-טק הישראלי ולכלכלת ישראל, מאשר למכור חברה, להזרים כספים למס הכנסה ולתרום לכיסם של משקיעים וכמה עשרות עובדים. לכן, בואו לא נמהר לעודד יזמים ומנהלים של חברות היי-טק להיות ציונים דגולים אבל אנשי עסקים כושלים, על חשבונם של משקיעים זרים.
…
פורסם ב"גלובס" – 18 דצמבר 2011)
