פרישה מסודרת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

לפני מספר חודשים התקשר אליי סמנכ"ל של חברת סטארט-אפ שבה אני מעורב כמשקיע. לאחר תקופה ממושכת של חילוקי דעות עם מנכ"ל החברה הם הגיעו למסקנה המשותפת שהגיע הזמן שדרכיהם ייפרדו.

עם קבלת ההחלטה הזו הם דנו ביניהם על הדרך הנכונה לבצע את הפרידה. לחברה יש לקוחות רבים בארץ ובחו"ל, והסמנכ"ל הפורש היה אחראי עד לאותו רגע על הקשר עם לקוחות אלה. בנוסף, מספר פרויקטים לטווח ארוך היו כפופים לו, מסוג הפרוייקטים שעתיד החברה תלוי בהצלחתם. עובדים רבים בחברה היו תחת ניהולו של המנהל הבכיר ומכאן שגם לגביהם היתה פרישתו הצפויה בעלת משמעויות רבות.

בגלל כל אלה, היה חשוב לכל הצדדים לוודא תהליך עזיבה מאורגן ומתוכנן היטב. ביחד עם מנהל כוח האדם בחברה תוכננה פרישה מסודרת. הסמנכ"ל הפורש נפגש עם הסמנכ"לים האחרים ובדק איתם מיהם הלקוחות, השותפים והעובדים בחברה שיושפעו מפרישתו. הוגדרו הפעילויות שצריכות להתקיים לקראת הפרישה הצפויה, נקבעו שיחות טלפון או פגישות פנים אל פנים עם לקוחות חשובים ומספר פגישות עם עובדי מפתח בחברה. נוסחו מכתבים קצרים ואימיילים לגיבוי הפגישות ושיחות הטלפון.

למרות חילוקי הדעות המשמעותיים בין המנכ"ל לבין הסמנכ"ל שלו, הם הצליחו לייצר ביניהם הבנה לגבי תהליך הפרישה, העברת סמכויות ושימור הקשרים הענפים עליהם היה אחראי הפורש. בסופו של דבר, שניהם בעלי מניות משמעותיים בחברה ולשניהם היה חשוב להבטיח שהפרידה הזו לא תגרום נזק כלשהו לגורמים הרבים המעורבים בה. בנוסף, חלק מעובדי החברה גויסו אישית על ידי הסמנכ"ל והיה חשוב להבטיח שלא יאבדו את אמונם בחברה ובהנהלה.

לבסוף, קבע הסמנכ"ל פגישות אישיות עם חברי הדירקטוריון ועם בעלי המניות העיקריים בחברה. הוא בא לפגישות עם כל אחד מאיתנו ובידיו מצגת מסודרת לגבי התובנות שלו מימי עבודתו בחברה והצעותיו לגבי המשך הדרך. אני מניח, שלא רק ממני הוא קיבל איחולי הצלחה כנים להמשך דרכו והמלצות חמות לכל מעסיקיו העתידיים.

זה לא היה תהליך חריג במיוחד. בסופו של דבר בכל חברה עסקית, ועל אחת כמה וכמה בחברות סטארט-אפ בהן מהלך העניינים תמיד אינטנסיבי ושוחק ביותר, יש חיכוכים וחילוקי דעות בין מנהלים. לפעמים חילוקי הדעות מתעצמים ומגיעים לנקודת רתיחה שממנה אין חזרה. עזיבה של מנהלים בכירים היא עניין שבשגרה, ובשגרה הזו נכללים לא רק סמנכ"לים אלא גם מנכ"לים של חברות שלעיתים מגיעים לסוף דרכם בחברה אותה הקימו בעצמם. ומכיוון שלכולם חשובה ההמשכיות, לכולם יש אינטרסים ברורים לגבי הבטחת המשך צמיחתה והצלחתה של החברה, הם עושים כל מאמץ כדי למזער את הנזק.

כך בסטארט-אפים. ומה באומת הסטארט-אפ? בשבועות האחרונים חזינו בהשתאות כיצד נקלעו ראש הממשלה ושריו למערכת יחסים עכורה שהביאה את ממשלת ישראל הנוכחית אל סוף דרכה בהצבעה אמש לפיזור הכנסת. שר האוצר ושרת המשפטים פוטרו. שרי החינוך, הבריאות, הרווחה והמדע התפטרו מיד לאחר מכן. כל השרים הפורשים הסתלקו ממשרדיהם בתוך ארבעים ושמונה שעות. אלפי פקידים, עשרות אלפי מורים, מאות אלפי חולים, מיליוני תלמידים ואזרחים נותרו תוהים לגבי תהליכים, תוכניות, רפורמות, פרויקטים, דיונים אסטרטגיים וחקיקה שנותרו תלויים באוויר כשסימני שאלה מדאיגים מרחפים מעליהם ותחושת תיסכול קשה מחלחלת בקרב מליוני "לקוחותיהם" של המנהיגים הבכירים שנהגו בחוסר אחריות משווע בצעדיהם הפזיזים.

נראה שאין להם מספיק מניות בחברה הזו שנקראת מדינת ישראל, או שאולי כבר מזמן איבדו את התקווה לגבי ערך מניותיהם והסיכוי שלהם לתרום לעליית הערך הזה בעתיד הנראה לעין. בעולם העסקים, היו המנהלים חסרי האחריות האלה נענשים בכך שלאור התנהגותם חסרת האחריות אף משקיע בר דעת ואף מנהל בכיר לא היו מעלים על דעתם לגייס אותם לעבודה כלשהי אצלם. אבל, האם אזרחי ישראל יידעו להעניש את המנהלים שבגדו באמונם?

פורסם ב"גלובס" – 9 דצמבר 2014

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.