רפובליקת אסטוניה הודיעה השנה על כוונתה לשלב לימודי תיכנות, מתמטיקה ואנגלית בכל בתי הספר היסודיים במדינה, החל מכיתה אלף. אסטוניה, מדינה קטנה שמספר תושביה הוא כחמישית מאוכלוסיית ישראל, מדורגת על ידי האו"ם בין המדינות המובילות באינדקס הדמוקרטיה, חופש העיתונות, החירות הכלכלית ומערכת החינוך. הפיילוט של התוכנית כבר החל בעשרים בתי ספר מתוך כוונה להרחיבו לכל 550 בתי הספר באסטוניה תוך מספר שנים.
זוהי החלטה מערכתית אמיצה, המנסה לממש חזון של מדינה דרך מערכת החינוך שלה. אסטוניה החליטה להיות מעצמת היי-טק ומדעים, היא מתכוונת לכך והיא מחנכת את הדור הצעיר שלה בהתאם. אם אתם עדיין מפקפקים, אולי מן הראוי להזכיר שחברת הטלפוניה האינטרנטית סקייפ נוסדה באסטוניה בשנת 2003, נמכרה אחרי שנתיים לאיביי ב 2.6 מליארד דולר ונמכרה פעם נוספת למיקרוסופט ב 8.5 מליארד דולר, בשנת 2011. רוצים עוד? אסטוניה היתה המדינה הראשונה באירופה שכל בתי הספר שלה מחוברים לאינטרנט, מה שפותח בפני מערכת החינוך שם אפשרויות רבות ומגוונות לחינוך ברוח המאה ה -21.
ההשוואה לישראל מתבקשת כאן. יוזמות רבות ומבורכות בנושא החינוך הטכנולוגי מקודמות במדינה על ידי משרד החינוך, רשת אורט ישראל, צה"ל, האקדמיה, עמותות שונות ואפילו גופים עסקיים וסטארט-אפים. אבל, התחושה הכללית הרווחת אצל מי שמצויים בחומר, היא שלא נעשה די והפערים בין המצוי לרצוי רק הולכים וגדלים. בצה"ל ובהיי-טק חסרים אלפי אנשי מקצוע, מספר המורים למקצועות טכנולוגיים מתקדמים הולך ופוחת, באקדמיה מורגש המחסור במדענים ותלמידי ישראל מעדיפים ברובם להשקיע פחות בלימודי מקצועות מאתגרים כמו פיזיקה או כימיה.
מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, דיבר בהופעתו בשבוע שעבר בפורום "ההיי-טק הישראלי בגובה העיניים" על כך שאנשי ההיי-טק הישראלי כיום הינם תוצר של החינוך שקיבלו כאן לפני יותר מעשרים שנה. בחודש נובמבר האחרון הכריזה אינטל על תוכנית לשיתוף פעולה ארוך טווח עם משרד החינוך, שמטרתו להעלות את המודעות ללימודי טכנולוגיה בבתי הספר בארץ. כיאה לחברת היי-טק, הצמידה אינטל יעדים כמותיים לתוכנית: הכוונה היא להעלות את אחוז הזכאים לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדעים והטכנולוגיה מ 6.5% כיום ל 14% תוך ארבע שנים. פול אוטליני, הנשיא והמנכ"ל של אינטל העולמית, הכריז על התוכנית במהלך ביקורו בארץ וגם התחייב להשקעה של 20 מליון ש"ח מכספי אינטל בתוכנית הזו.
דובר אינטל ישראל, גיא גרימלנד, העביר לי תוכנית מפורטת, שמלמדת על כך שהחברה מתייחסת לנושא בשיא הרצינות. לא נותר לנו אלא לקוות שהתוכנית העסקית של אינטל בעניין החינוך של ילדי ישראל תזכה ליחס הרציני המגיע לה, לאורך זמן, מצד מדינת ישראל. אם האסטונים יכולים, אז למה לא אנחנו, אומת הסטארט-אפ?
…
(פורסם ב"גלובס" – 5 דצמבר 2012)
2 תגובות
עדיף לתת למאמר את הכתובת הבאה:
http://www.startupstadium.com/אם-האסטונים-יכולים/
לא בישראל,
מערכת החינוך בישראל מפחדת משינוי ומצויינות ותומכת בבינוניות ובקונפורמיזם. ואביא מספר דוגמאות:
* מערכת פורומים שפעלה בבית הספר (מקום ראשון במיצ"ב בעירי) נסגרה עקב פעילות של אמא מזיקה בודדת שגרמה לסגירתה ולסגירת פרוייקט מעניין של אחת המורות שניסתה ליצור בלוג כיתתי (בין הנימוקים, הבן שלי כתב את פרטיו באינטרנט! והם היו גלויים לכל ללא ידיעתי!)
* ההתנגדות האווילית של ועד ההורים הארצי מטעם עצמו להתקנת רשתות וי-פי בבתי הספר עקב "השפעת הקרינה על ילדינו"
* מהימים האחרונים, פרוייקט מחשוב ברעננה שמעוכב עקב דרישת תשלום ללפטופ של 2700 ש"ח, מספק בודד וללא אפשרות להביא מחשב קיים, אז נו באמת.
* המקרה העצוב של עת-הדעת (time to know) (לפחות לטעמי)
יש לי דוגמאות נוספות, פרטיות וקיבוציות, וקצרה היריעה כאן מפלרט את כולן, אבל המערכת הינה מערכת מתגוננת, המון אנשים עם רצון טוב ויוזמה, אבל חוסר יכולת לבצע כמעט שום דבר בזמן סביר.
דרושה מנהיגות, ואין, וכנראה לא תהיה כאן בקרוב, לצערי.