לפני שלוש שנים, ב 16 בנובמבר 2010, התקיים באוניברסיטת תל אביב פרק בסידרה "ההיי-טק הישראלי בגובה העיניים" תחת הכותרת "יזמים בעין הסערה". במסגרת שיתוף הפעולה בין פורום MIT ליזמות והקרן קיינן פארטנרס, התכנסו על במה אחת יזמים ומנהלים בכירים בשלוש חברת סטארט-אפ ישראליות מבטיחות.
כמנחה האירוע התכבדתי לשאול את ההיי-טקיסטים הללו על החלומות שלהם, האתגרים הקשים הניצבים בפניהם בדרך להגשמת החלום, המחיר האישי וההתלבטויות שלהם כמנהלים שמובילים מאות אנשים אחריהם במסע מרתק אך מפרך ביותר. הם היו כנים מאוד בתשובותיהם והסכימו, בישירות ישראלית אופיינית ובהומור עצמי, לשתף את הקהל בתחושותיהם השונות, בהישגים עד אז וגם בטעויות שבדרך.
אחת השאלות ששאלתי את המרואיינים היתה לגבי תגובתם האפשרית להצעת רכש נדיבה מחברה גדולה. כולם ללא יוצא מן הכלל ענו, שלא הקימו חברה בכדי למכור אותה. כל החמישה כבר היו לפחות בסיבוב השני שלהם בעולם היזמות וכולם התכוונו בכנות רבה לבנות חברה ישראלית עצמאית, גדולה ומשמעותית בתחומה.
זה היה ערב מרתק והקהל באולם, רובו ככולו יזמים ויזמים שבדרך, האזין בקשב רב. בשורה הראשונה באולם ישבה אורנה ברי, המדענית הראשית לשעבר ואז עדיין שותפת השקעות בקרן ההון סיכון ג'מיני. בדברי סיכום בסיומו של המפגש ציינתי שאלו הן שלוש חברות סטארט-אפ מבטיחות במהלך המסע שלהן, שאת סופו עדיין איננו יודעים. הערב הסתיים, הקהל התפזר לו לדרכו ואנשי הסטארט-אפים חזרו לעבודתם.
שלוש שנים אחרי, תוצאות המסע ההוא כבר ידועות. נועם ברדין ואורי לוין מוויז הובילו את החברה שלהם לאקזיט ענק ולציון דרך הסטורי בהיי-טק הישראלי. השבוע העניק להם "גלובס" את תואר "אנשי השנה" לשנת 2013. ישי גרין עזב את סולוטו ותומר דביר, חברו ושותפו להקמת החברה, המשיך לעמוד בראשה כמנכ"ל עד למכירתה לפני כחודשיים לחברת אשוריון האמריקאית. ואילו ינון ברכה, מנכ"ל פריים סנס, הוביל את החברה שלו לאקזיט על ידי מכירתה לחברת אפל. אורנה ברי, כיום כבר מנכ"ל EMC בישראל, ליוותה את פריים סנס כחברת דירקטוריון מתחילת דרכה ועד לימים האחרונים ומורטי העצבים של המשא ומתן מול אפל.
דברים רבים נכתבו על שלוש החברות האלו, על היותן פורצות דרך בתחומן, על כך שהיוו סמל לחלום ההיי-טק הישראלי, כל אחת בדרכה שלה. החמישה שעמדו על הבמה – נועם, אורי, ישי, תומר וינון, אולי לא הגשימו חלק מהחלום האישי שלהם – לעמוד בראש חברה עצמאית וגדולה, אבל הם כן תרמו תרומה משמעותית ביותר להיי-טק הישראלי, לכלכלה הישראלית, למאות משפחות של עובדים ולאלפי יזמים שרואים בהם סמל ודוגמה לחיקוי.
האקזיטים שלהם, בשווי מצטבר של כמיליארד וחצי דולר, ימשיכו להדהד במקומותינו עוד זמן רב. אבל לא פחות חשוב מזה, סביר להניח שהם יתייצבו בחזרה במרכז הזירה ואנחנו נחזה בהם יוצרים מחדש ותורמים לבנייתן של עוד חברות היי-טק ישראליות, מרשימות ומבטיחות לא פחות מקודמותיהן. הם יחזרו להיות יזמים בעין הסערה.
…
(פורסם ב"גלובס" – 11 דצמבר 2013)
תגובה אחת
מה זאת אומרת " סביר להניח שהם יתייצבו בחזרה במרכז הזירה ואנחנו נחזה בהם יוצרים מחדש ותורמים לבנייתן של עוד חברות היי-טק ישראליות, מרשימות ומבטיחות לא פחות מקודמותיהן. הם יחזרו להיות יזמים בעין הסערה. "
כל יזם אחרי הסטרטאפ שלו, יש לו את החלומות הבאים, אני כבר בסטראפ אחר
החלק היותר מעניין, הוא שגם הידע והכסף של האקזיטים מניע את גלגלי סטרטאפ ניישן מחדש