לולאה אין סופית

המילואימניקים יצטרפו למעגל הלוחם ויעניקו לעיתונאים סיפורי צבע מרגשים על ההתגייסות הלאומית ועל הילדים/האשה/העבודה שמחכים להם בבית. שרי הקבינט ינאמו בפנים רציניות וימסרו הודעות קצרות וסתמיות. ראש הממשלה יקבל את הבימה המרכזית. בטון קודר אך תקיף הוא יאיים על הנהגת החמאס, יפנה אצבע מאשימה אל אומות העולם, ילטף את האמהות המודאגות של חיילינו האמיצים, יביע את הערכתו העמוקה לכוחות הביטחון. הוא גם יקרא לנו להמשיך לחיות כרגיל אך בזהירות ולא לתת לאויב לשבש את שיגרת החיים בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ואנחנו נגלה אחריות ומשמעת אזרחית למופת. נלך לעבודה ונתפלל לשלום החיילים. נמרח את קירות הפייסבוק בהודעות פטריוטיות. נגנה את האויב הציני והאכזר. באותה הזדמנות נגנה גם שמאלנים וסמולנים, כי כידוע לכולנו שונאי יהודים הם וגם לא פטריוטים אמיתיים.

יעברו כמה ימים, נקווה שלא שבועות, בהם נפציץ מאות מטרות, נחסל כמה עשרות מחבלים וייתכן שנפגע בטעות בחפים מפשע. אומות העולם, בצביעותן הידועה לכל, ידרשו הפסקת אש. כמנהגנו, ניכנע ללחץ הבין לאומי, נידבר עם ראשי החמאס מאחורי הקלעים (למרות שלעולם לא נודה בכך), נגיע להסדר כלשהו, נכריז על ניצחון.

במסיבת עיתונאים חגיגית יעמדו זה לצד זה שר הביטחון, שר החוץ וראש הממשלה וידווחו – כל אחד בתורו – על תיפקודם המושלם, על הישגיהם המרשימים, על קריסת האויב. הרמטכ״ל יישב בצד ויאזין בקשב רב. הוא לא ינאם ולא יענה על שאלות. מאוחר יותר יודלפו חילוקי הדיעות. השר שדפק על השולחן ודרש ש״ניכנס בהם עד הסוף״ ידליף עצמו לדעת מול השרה שטענה בתוקף שחייבים להיות קשובים לדרישות האיחוד האירופי ולמתן את כוחותינו. סגן השר שכעס על אוזלת היד יתעמת בעילום שם עם השר המיותר שגם בעת חירום לא נמצא לו תפקיד הולם.

אחרי שבועיים נחזור לשיגרה. נרגיש טוב עם עצמנו ונרים ראשנו בגאווה. מדינת ישראל השתמשה ביכולותיה הצבאיות הבלתי מוגבלות וקנתה לעצמה עוד כשנתיים של שקט, עד לסבב הבא.

אין פתרון ל״בעייה״, נדווח לעצמנו במוספים הצבעוניים של אחרי המלחמה. ובשל כך, שוב נפטור את ״מנהיגינו״ מהצורך לקחת אחריות על מצבנו המידרדר והולך, מחובתם לגלות אחריות ומנהיגות אמיתית ולקבל החלטות משמעותיות, כאלו שמנהיגים אמורים לקבל.

מהר מאוד יתחלפו להן הכותרות הצבאיות בחדשות היום, להן הורגלנו כבר בשיגרת החיים שלנו כאן. סגירת המרכולים בתל אביב בשבת תגיע לבג״ץ. שני בחורים ירצחו זה את זה בקרב סכינים מטומטם וישאירו מאחוריהם שתי אמהות אומללות. המשטרה תוכיח אוזלת יד בעוד פרשייה שתוכיח שוב עד כמה הידרדר בטחונם האישי של אזרחי ישראל. פוליטיקאי בכיר יילך לכלא. חברת סטארט-אפ ישראלית תימכר לגוגל בחמש מאות מליון דולר. מספר פרשנים יקוננו על כך ששוב נמכרה חברה ישראלית בזול וטוקבקיסטים פחדנים ישתלחו בעילום שם ובשפה עילגת ביזמים שהעדיפו למכור במקום לבנות חברה גדולה. ולעומתם, ראש הממשלה יתקשר לברך. השר הבכיר יגיע להצטלם.

אומת הסטארט-אפ בלולאה אין סופית. באג שאף אחד עוד לא הצליח לתקן.

(פורסם ב"גלובס" – 8 יולי 2014)